ע"פ 7923/05 — פבל ינקובסקי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7923/05 ז בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7923/05 ע"פ 8546/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ד' חשין המערער בע"פ 7923/05: המערער בע"פ 8546/05: פבל ינקובסקי ודים קרינצקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 4036/05 מיום 14.7.05 שניתן על-ידי כב' השופט סעב כמאל תאריך הישיבה: ט"ז בסיון התשס"ו (12.6.06) בשם המערער ב-ע"פ 7923/05: בשם המערער ב-ע"פ 8546/05: עו"ד איבראהים עודה עו"ד עמית רוזינס בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד אלעד פרסקי גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת מ' נאור: שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה שניתן ביום 14.7.2005 על-ידי כבוד השופט כמאל סעב. 1. המערערים הורשעו בעבירת שוד בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 402(ב) בשילוב סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; בקשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין; ודים קרינצקי הורשע גם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 380 ו-382 לחוק העונשין. הכרעת הדין ניתנה בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בו הודו המערערים בביצוען של העבירות בהן הורשעו ואילו עבירות אחרות נמחקו מכתב האישום. לא היה הסדר לגבי העונש. 2. פבל ינקובסקי נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל, ודים קרינצקי נידון ל-36 חודשי מאסר בפועל. הטענה המרכזית בערעורים היא כי נפגע עקרון אחידות הענישה, וזאת הן בין המערערים לבין עצמם, הן בין המערערים לבין נאשם אחר אשר נשפט בגין אותה פרשה, מרט ממדוב שמו. העובדות 3. כחודש-חודשיים לפני האירועים שיתוארו להלן קשרו הנאשמים ביחד עם אחרים קשר לבצע שוד. היעד לשוד היה אחד, סרגיי, אשר עבד בחנות "קשת טעמים", והיה אחראי על הפקדתו בבנק של הכסף המצוי בקופת החנות. את ההצעה לבצע פשע זה הציע מרט, אשר הורשע בביצוע העבירה במסגרת כתב-אישום אחר. 4. במסגרת הקשר ולשם קידומו הגיעו מרט והמערערים לזירת הפשע חמש או שש פעמים על-מנת לבצע תצפיות על סרגיי ולאסוף מודיעין לקראת השוד. תצפיות אלה התווספו למידע אותו השיג מרט מאחת, יאנינה, אשר עבדה בחנות ביחד עם סרגיי. 5. ביום 3.2.2005 נסעו פבל ומרט לנהריה ופגשו שם את ודים. מרט הודיע להם מתי סרגיי עומד לצאת מן החנות ואז ירדו המערערים מרכבו של מרט והמתינו בסמיכות לחנות כשהם חובשים כובעי גרב ומרכיבים משקפי שמש. ודים היה מצויד במיכל גז מדמיע. כאשר יצא סרגיי מן החנות, עקבו אחריו: ודים מלפנים ופבל מאחור. בשלב מסוים רץ פבל לעבר סרגיי, בעט בגבו והפילו ארצה, אז הצטרף אליו ודים. השנים היכו ובעטו בראשו, פניו וצידי גופו של סרגיי - בעודו על הארץ. לאחר שחבטו בו עוד ריסס ודים גז מדמיע לעבר עיניו של סרגיי. פבל חטף את התיק ובו הכסף (שעד היום לא הושב) והשניים ניסוי להימלט. השניים נתקלו בשוטר לבוש אזרחי שהיה במקום וניסה למנוע מהם המנוסה. כאשר הצליח השוטר להשתלט על פבל, איים עליו ודים כי ידקור אותו. פבל הצליח להשתחרר מאחיזת השוטר וודים ריסס לעיני השוטר גז מדמיע. ההליך בבית המשפט קמא 6. על פבל הושתו 30 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי; קנס בגובה 5000 ש"ח או 45 ימי מאסר ו-פיצויים לקורבנות בסך 25,000 ש"ח. על ודים הושתו 36 חודשי מאסר בפועל, 20 חודשי מאסר על תנאי וקנס ופיצויים באותם סכומים. טענות הצדדים 7. פבל טוען כי העונש שהוטל עליו כבד יותר מהעונש שהוטל על חברו מרט, אשר שידלו לביצוע הפשע. ודים טוען אף הוא שהופלה לרעה, הן כלפי מרט הן כלפי פבל. השניים טוענים כי מרט הוא שיזם ותכנן את הפשע, יצר קשר עם יאנינה שסייעה להם במודיעין, שידל אותם לביצוע העבירה ואף השתתף עימם בביצועה בכך שהסיע אותם. משכך טוענים המערערים כי אין זה סביר שיענשו בחומרה רבה ממנו. ודים טוען גם כי מרבית הפגיעות בקורבן נגרמו ע"י פבל, אשר בעט בקרבן והפילו ארצה. לראיה מביא ודים תעודה מבית חולים בו היה מאושפז כשבוע לפני ביצוע הפשע, אשר מעידה על כך כי ידו הייתה נתונה בגבס. מכך ניתן לדעתו ללמוד על רמת מעורבותו הנמוכה במעשיי האלימות - למעט השימוש בגז מדמיע אשר אמנם חמור הוא אולם אין בצידו נזקים ארוכי טווח. דיון 8. שמענו את טענות הצדדים ועיינו בגזר-דינו של מרט. אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. העונש כשלעצמו אינו כבד ולא מצאנו גם שנפל פגם במידרג ענישת המערערים בינם לבין עצמם: בית-המשפט נתן דעתו לעברו הפלילי-האלים של ודים; לשימוש שעשה בכלי-נשק (גז מדמיע) במהלך האירוע, בין היתר כלפי שוטר; לתסקיר המבחן החיובי שניתן בעניינו של פבל ולתסקיר השלילי שניתן בענינו של ודים המתייחס הן לאלימות שבעברו הן לפוטנציאל לאלימות. על כן יש הצדקה להבחנה שבין השניים. 9. אשר לעונש שהוטל על מרט: בצדק מצביע בא-כוח המדינה על כך שמרט לא נטל חלק בפעולות האלימות בהן נקטו חלק שני המערערים ומותר היה לערכאה הראשונה לתת לכך משקל. אין בכך כדי לומר שעונשו של מי שיזם ותכנן פשע חייב בהכרח להיות פחות משל מי שביצע את עיקר הפשע והיה מעורב עקב כך במעשים אלימים, אלא רק שבנסיבות הענין אין עקרון אחידות הענישה מחייב התערבות בעונשם של המערערים. 10. הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז בסיון התשס"ו (12.6.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05079230_C02.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il