פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 7780/00
בבית המשפט העליון
ע"פ 7780/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
גולן קזאמל
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שניתן על ידי כב' השופטת ר' יפה-כץ, בת"פ 8113/99, מיום 09/07/2000
תאריך הישיבה:
כ"ה בחשוון התשס"ג (31.10.02)
בשם המערער:
עו"ד גיא פיטוסי
בשם המשיב:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נטען, כי המערער עם אחרים, אילצו שתי נשים, אזרחיות רוסיה, לעסוק בזנות. בית המשפט הרשיע את המערער לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, בעבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, כליאת שווא וסרסרות למעשה זנות, ובעקבות כך גזר לו 8 שנות מאסר וכן הופעל עונש מאסר על תנאי בן 7 חודשים, בחופף.
הערעור מופנה כנגד חומרת העונש. נטען כי המערער לא היה מיוצג בעת הדיון בפני בית משפט קמא, ואפשר שבכך נמנע ממנו להציג תמונה מדויקת על היקף מעורבותו בפרשה. המערער הוסיף וטען, כי מדובר בשתי נשים שהגיעו לישראל במטרה מוצהרת לעסוק בזנות, ומכונים מהסוג אותו ניהל, הם תופעה נפוצה עד שלתומו אף סבר שהיא חוקית, הואיל והגורמים העוסקים באכיפת החוק מעלימים ממנה עין.
את הטיעון הזה אין בידינו לקבל. באשר לעניין הייצוג על ידי סניגור, נראה כי נעלמו מבא-כוח המערער דבריו של בית משפט קמא בהכרעת דינו, לאמור:
"הנאשם היה מיוצג בתחילת הדיונים בתיק זה, כולל בעת שמיעת עדויות המתלוננות, על ידי סניגורים מטעם הסניגוריה הציבורית, ורק לאחר שביקש לבטל את מינויים וביקש לייצג את עצמו, תוך שהוא מודיע לבית המשפט שלא ישתף פעולה עם סניגור אם ימונה לו, ואף נוכח העובדה שבתיק זה לא קמה חובת מינוי סניגור, וכן נוכח הודעת הסניגוריה הציבורית שהם לא ימנו לנאשם סניגור – איפשרתי לנאשם, לבקשתו, לייצג את עצמו".
גם את הטענה לפיה סבר המערער כי העיסוק אותו בחר לעצמו אינו כרוך בעבירה, אין בידנו לקבל. טיעון זה מתעלם מממצאיו של בית המשפט המחוזי עליהם לא הוגש ערעור, ולפיהם עסק המערער לא רק בסרסרות למעשה זנות (שאף היא מהווה עבירה), אלא כפה על שתי המתלוננות את אותו עיסוק בכוח ואיומים, לאחר שכלא אותן בדירה, הכה אחת מהן, המעיט בכמות המזון שסיפק להן, ומנע את בריחתן. זאת ועוד, המתלוננות נאלצו לקיים יחסי-מין עם מספר רב של לקוחות בכל יום, ואפשר שמסכת אלימה זו היתה נמשכת, לולא הצליחו המתלוננות להשליך מחלון הדירה בה הוחזקו פיסת סבון עליה היה פתק עם קריאה לעזרה. גם בשלב זה לא הרפה המערער מהמתלוננות, איים על אחת מהן על ידי הצמדת סכין לצווארה, והעבירן לדירה אחרת כדי שתמשכנה בעיסוקן ממנו גרף רווחים לכיסו.
זו מסכת אירועים קשה שאינה מעידה על המערער כמי שחלקו בפרשה היה שולי, אלא דווקא כמי שהיה מעורב במעשים עד צוואר. זאת ועוד, הפרשה שנגלתה בערעור זה היא חלק מתופעה שלמרבה הצער הינה בעלת ממדים, ובה מנוצלות נשים בכוח ובאיומים לעסוק בזנות, כשהן מוחזקות כמעט בתנאי עבדות. מדינת חוק אינה יכולה להשלים עם קיומו של נגע זה, וכדי לבערו מתוכנו אין מנוס מגזירתם של עונשים קשים וכואבים. כזהו העונש אשר השיתה הערכאה הראשונה על המערער, וגם לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הטיעונים בערעור ולממצאיו של שרות המבחן, לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערב בו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ה בחשוון תשס"ג (31.10.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 00077800_O01.doc
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il