פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7731/00
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת מ' נאור
המערער: יעקב אזולאי
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
תאריך הישיבה: ח' בחשון תשס"ב (25.10.01)
בשם המערער: עו"ד אברהם כהן
בשם המשיבה: עו"ד אתי כהנא
קצין מבחן: גב' ברכה וייס
ערעור על הכרעת-הדין וגזר-הדין של בית-המשפט
המחוזי בירושלים מיום 12.9.2000 בת"פ 276/99
שניתנו על-ידי כב' השופט בן זימרה
פסק-דין
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשמונה אישומים של לקיחת שוחד; ארבעה אישומים של עבירות זיוף; עבירה של קבלת דבר במירמה; ועבירה של מירמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור. לאחר הרשעתו כך בדין נגזר על המערער עונש מאסר בן 18 חודשים (בניכוי ימי המעצר) ובנוסף לו מאסר על-תנאי לתקופה של 18 חודשים. כן נדון המערער לתשלום קנס של סך 50,000 ש"ח. הערעור הוא על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין כאחד.
אשר להכרעת-הדין: שמענו את טיעוניו של עורך-דין אברהם כהן בקשב-רב-קשב אך לא מצאנו כי יש עילה להתערב בהכרעת הדין. הכרעת הדין מיוסדת, בעיקרה, על הודיית המערער בהאשמות שהועלו נגדו, על הודעותיו של פלוני אשר שיתף פעולה עם המערער במעשה העבירה, על תמלילי הקלטות שונות ועוד. אכן, הודייתו של המערער באישומים שהועלו נגדו לא נתקבלה בבית-משפט קמא אלא לאחר משפט זוטא, אולם לא נמצא לנו כי נפלו פגם או סירכה בהליכי קבלתה של אותה הודייה כדי פסילתה של ההודייה מהיותה קבילה. כך באשר להודייה וכך באשר למשקלה של ההודייה. המערער נועץ בעורך-דין קודם הודייתו בעבירות שהודה בהן, ולא נמצא לנו כי יש ספק בקביעתו של בית-משפט קמא כי ההודייה ניתנה מרצון טוב וחופשי.
אנו דוחים איפוא את הערעור על הכרעת-הדין.
אשר לעונש: חסד עשה בית-משפט קמא עם המערער בגוזרו עליו עונש שגזר. המערער היה מנהל מדור תשלומים בשירות התעסוקה בירושלים, והעבירות שהורשע בהן בוצעו בעת שהנפיק רשיונות לעבודה בישראל לתושבי יהודה שומרון ועזה. העבירות - בייחוד כוונתנו לעבירות השוחד - התפרסו על פני תקופה של למעלה משנה, והנזק המוסרי והציבורי שגרם המערער במעשיו קשה להגזים בחומרתו. יתר-על-כן: למערער עבר פלילי לגמרי לא קל ובו עבירות מסוג העבירות נושא הדיון, בהן קבלת דבר במירמה, גניבה, משיכות שיקים ללא כיסוי, הרשעה חוזרת בזיוף ועוד. אין לנו אלא לתמוה שלאחר עבר כעברו של המערער ניתן לו למלא תפקיד מפתח שמילא, ודומה כי שאלה זו ראויה היא כי תיבדק לעצמה. גם נכותו של המערער אין בה כדי להקל עימו בעונש שנגזר עליו והוא עונש קל ביותר.
בית-משפט קמא פרס את הקנס בן 50,000 ש"ח לתשלומים בני 5,000 ש"ח כל אחד, ולא מצאנו הצדק לפרוס את תשלום הקנס לתשלומים בני 2,500 ש"ח כל אחד, כבקשת בא-כוחו של המערער. בנושא אחד בלבד נתערב והוא באשר לתשלום השיעור הראשון של הקנס, אשר יהיה ב4- לחודש בחודש השני לאחר שיחרורו ממאסר. בכפיפות לכך אנו דוחים את הערעור על גזר-הדין אף-הוא.
אנו דוחים איפוא את הערעור, הן על הכרעת-הדין הן על גזר-הדין, בכפיפות לתשלום השיעור הראשון של הקנס, כאמור לעיל.
המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בירושלים ביום ראשון, 25.11.2001 עד השעה 10:00 בבוקר. הערבויות הקיימות תמשיכנה לעמוד בעינן.
היום, ח' בחשון תשס"ב (25.10.2001).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 00077310.G03
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444