ע"פ 7617/02 — אשרף אבו כליב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7617/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7617/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי המערער: אשרף אבו כליב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי חיפה, ביום 24/7/2002, בתיק פלילי 161/02, על ידי כבוד השופט א' שיף תאריך הישיבה: י"ג בניסן התשס"ג (15.04.03) בשם המערער: עו"ד צבי אבנון בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער קשר עם אחרים לנסות לכפות על המתלונן לפרוע חוב, אף שזה כפר בקיומו. באחד מימיו של חודש ינואר 2002 הגיע המערער לעסקו של המתלונן (חנות למוצרי חשמל) ודרש את תשלום החוב, ומשהמתלונן סרב למלא אחר הדרישה, החלו המערער ושותפיו לעקוב אחריו במטרה להטיל עליו אימה ופחד. כחלוף 3 ימים חזר המערער לעסקו של המתלונן והכריז כי כל תכולת החנות "מוחרמת", תוך שהוא מאיים כי יהרוג את המתלונן עם מברג שאחז בידו. בהמשך, הזעיק המערער את חבריו והורה להם להוביל את המתלונן לרכב כדי להסיעו משם, והנחה אותם לדקור את המתלונן אם יגלה התנגדות. המתלונן, אשר הבין כי מנסים לחטוף אותו וחשש לחייו, ניסה להימלט, אולם אחד המעורבים האחרים בפרשה דלק אחריו, הדביקו, והוביל אותו בחזרה לחנות, שם נעצרו המערער ושותפיו למעשה על ידי המשטרה. המערער הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים לעונש, גזר לו בית המשפט המחוזי שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשים מאסר על תנאי, וקנס בסך 10,000 ₪. בית המשפט הוסיף והורה על הפעלתם של שני עונשי מאסר על תנאי, האחד בן 18 חודשים והאחר בן 6 חודשים, בחופף ביניהם, ובמצטבר לעונש שנגזר בתיק זה, כך שהתוצאה הסופית היתה שהמערער נאסר בתיק זה ל-42 חודשים. בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד צ' אבנון, לא חלק על כך שעונש המאסר בן 24 החודשים אשר נגזר לשולחו, אינו מן הסוג המצדיק את התערבותה של ערכאת ערעור. עם זאת, הוא סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער כאשר הורה שהוא ישא בעונש הכולל שנגזר בתיק הנוכחי, במצטבר לעונש מאסר אחר, בן 24 חודשים, בו נושא המערער מכוח גזר דין שניתן בת.פ. 1032/01 של בית המשפט המחוזי בחיפה, כך שבפועל נכלא המערער ל - 70 חודשים. לאור זאת, עתר עו"ד אבנון, להקל מעט עם המערער על ידי הפעלתם בחופף של עונשי המאסר המותנים. אין בידינו להיעתר לבקשה זו ודינו של הערעור על העונש להידחות. אף אנו סבורים כי אין לגלות בעונש שנגזר למערער בתיק הנוכחי פן של חומרה, אדרבא, נראה כי העונש מתון ביותר לנוכח העבירות הקשות בהן חטא, ואשר במרכזן עמד ניסיונו לאכוף על אדם, בכוח ובאיומים, למלא אחר דרישה לתשלום חוב. זאת ועוד, המערער ביצע את העבירות בתיק הנוכחי כאשר מעל לראשו ריחף עונש מאסר על תנאי בן 18 חודשים, אותו גזר בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 20.11.01. העולה מכך הוא, שלא חלפו אלא חודשיים בלבד מאז ניתן אותו גזר דין עד שהמערער חזר לעסוק בפלילים, ונדמה כי אין ראיה טובה יותר לכך שהוא לא למד דבר מההליך המשפטי הקודם בו היה מעורב, ועבריינותו לא זו בלבד שלא פחתה, אלא אף עלתה מדרגה בסולם החומרה. אכן, הצטברותם של עונשי המאסר גרמה בסופו של דבר לתוצאה מכבידה, אך זו תולדת עבריינותו הנמשכת של המערער, אשר ככל הנראה אינו רואה עצמו נתון למרות החוק. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג בניסן תשס"ג (15.04.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02076170_O03.doc/שמ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il