פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6772/00
לפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת מ' נאור
המערער: באסם סלים
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
תאריך הישיבה: י"ג בכסלו תשס"ב (28.11.01)
בשם המערער: עו"ד ראיד עומרי
בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד
ערעור על גזר-הדין שניתן בבית-המשפט המחוזי
בירושלים ביום 3.8.2000 בת"פ 1015/00 שניתן
על-ידי כב' השופט צ' זילברטל
פסק-דין
ערעור על גזר-הדין שהושת על המערער בבית-המשפט המחוזי בירושלים.
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין, תקיפה ואיומים, ועונשו נגזר לחמש שנים וחצי מאסר בפועל ולשמונה-עשר חודשי מאסר על תנאי. כן הפעיל בית-המשפט עונש מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד נגד המערער לתקופה של חמישה חודשים, במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק הנוכחי. סיכומם של דברים היה איפוא זה, שעל המערער נגזר עונש מאסר בפועל בן 71 חודשים. הערעור, הוא, כאמור, על גזר הדין.
עיקרי הכרעת-הדין הם אלה, שהמערער קילל את אשתו, סטר על פניה ואף איים עליה כי יהרוג אותה וישרוף אותה. אלו הן עבירות התקיפה והאיומים, ואולם לא בהן עיקר. לאחר שהמערער תקף את אשתו ואיים עליה, עזבה האישה את הבית ועברה אל בית הוריה. הדבר לא נשא חן וחסד מלפני המערער ועל-כן החליט לעשות מעשה. וכך, יום אחד פגש המערער באחיה של אשתו, ובצוותא-חדא עם שלושה אחרים תקפו הארבעה את האח. השלושה החזיקו בחוזקה באח מאחוריו, ואילו המערער בא לקראת האח בריצה ובעט באשכיו. אלא שהמערער לא הסתפק בכך ומייד שלף סכין, נעץ אותה בחזהו של המתלונן, ונמלט מן המקום עם שלושת חבריו הרעים. האח התמוטט, פונה לבית-חולים, נזקק לניתוח דחוף ואושפז לאחר הניתוח.
הנה כי כן, תת-תרבות הסכין ממשיכה להשתולל ברחובותינו. מתריעים אנו, ומוסיפים ומתריעים אנו שנים רבות, על הידרשותם של אנשים ליישוב סכסוכים ביניהם באמצעות סכין, וזה לא מכבר אמרנו דברים אלה (ע"פ 6828/00 - לזרוב):
מעשהו של המערער מעשה חמור הוא ביותר, ובתי-המשפט מתריעים - ומוסיפים הם ומתריעים - על תת-תרבות הסכין אשר פשתה במחננו. בתי-המשפט מטילים עונשי מאסר על הנושאים סכינים על גופם ועל העושים בסכין שימוש כנגד זולתם, אך דומה כי השפעתם של גזרי-דין אלה אינה מביאה אנשים לשקול מעשיהם הרעים קודם שהם עושים אותם. אפשר הגיעה העת להוסיף ולהחמיר בעונשים, ואולי כך ידעו אנשים מה צפוי להם אם יעשו מעשים כמעשי המערער שלפנינו.
דברים אלה היו נכונים באותה פרשה. נכונים הם בענייננו שלנו אף הוא.
אכן, העונש שהטיל בית-משפט קמא על המערער אין הוא, בנסיבות העניין, עונש חמור כל-עיקר. גם טענת ה"סולחה" שהעלה בא-כוח המערער אין בה ולא כלום, ולו משום שאותה "סולחה" שנעשתה לא הטילה על המערער כל חיוב שהוא. למערער הרשעות קודמות לא מעטות, ביניהן הרשעות באלימות כפציעה או חבלה זדונית שלא כדין, איומים, הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום מוות ועוד, ובעבר אף נדון למאסר בפועל. נוסיף ונזכיר כי לאחר שנגזר דינו של המערער בתיק שלפנינו, נגזר דינו בעבירות נוספות של גניבה והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, ודינו נגזר לשישה חודשי מאסר בפועל, מהם חמישה חודשים בחופף לעונש שנגזר עליו בתיק הנוכחי וחודש אחד במצטבר לאותו מאסר.
סוף דבר: הערעור נדחה.
היום, י"ג בכסלו תשס"ב (28.11.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
02.G