פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6130/00

וליד חרב נ. מדינת ישראל

המערער טוען כי העונש שנגזר עליו בגין עבירות שוד ובריחה ממשמורת חמור מדי בהשוואה לנסיבותיו האישיות ובהשוואה לעונש שנגזר על שותפו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 05/12/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6130/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שוד ושוד בנסיבות מחמירות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער טוען כי העונש שנגזר עליו בגין עבירות שוד ובריחה ממשמורת חמור מדי בהשוואה לנסיבותיו האישיות ובהשוואה לעונש שנגזר על שותפו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6130/00 — וליד חרב נ. מדינת ישראל

המערער טוען כי העונש שנגזר עליו בגין עבירות שוד ובריחה ממשמורת חמור מדי בהשוואה לנסיבותיו האישיות ובהשוואה לעונש שנגזר על שותפו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד מזוין ובריחה ממשמורת חוקית, ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי. המערער ערער על חומרת העונש בטענה כי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות וכי קיימת אי-שוויון בינו לבין שותפו לעבירה שקיבל עונש קל יותר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי העבירות חמורות וכי קיימת הבחנה מוצדקת בין המערער לשותפו, שכן המערער היה היוזם של השוד והשותף היה קטין בעת ביצוע העבירה.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים מ' חשין, י' טירקל, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מדצמבר 2000

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • וליד חרב

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העבירות חמורות ונגועות באלימות קשה.
  • קיימת הבחנה מוצדקת בין המערער לשותפו בשל גיל השותף (קטין) והעובדה שהמערער היה היוזם של השוד.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט לא נתן משקל מספיק לנסיבות האישיות והמשפחתיות.
  • המערער היה נתון ללחץ נפשי ומצוקה רגשית בעת ביצוע העבירות.
  • אין מקום להבחנה בענישה בינו לבין שותפו.
  • יש להתחשב בהודאתו באשמה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער באשמה בכתב האישום.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 297/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6130/00 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין המערער: וליד חרב נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.6.2000 בת"פ 297/99 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' חוזה תאריך הישיבה: ח' בכסלו התשס"א (5.12.2000) בשם המערער: עו"ד איברהים כנאענה בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין 1. המערער הורשע, על פי הודאתו, בבית המשפט המחוזי בחיפה, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד מזוין ובריחה ממשמורת חוקית. המערער, יחד עם אחר, קשר קשר לשדוד עובד בתחנת דלק. היוזמה לביצוע השוד באה מן המערער. השוד בוצע סמוך לאחר חצות הלילה, כאשר המערער ושותפו מכסים את פניהם. הם התיזו בפניו של עובד התחנה גז מדמיע ולאחר שאיימו עליו, כאשר המערער יוצר רושם שברשותם אקדח, נטלו מכיסו כסף מזומן שהיה ברשותו ונמלטו מהמקום. משהוארך מעצרו של המערער בבית משפט השלום, נמלט המערער על נפשו ונתפס לאחר מרדף. לכן הורשע גם בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית. בית המשפט המחוזי גזר על המערער מאסר לתקופה של שלוש שנים ומחצה לריצוי בפועל, ועוד שנתיים מאסר על תנאי. שותפו לביצוע העבירה, שהיה קטין בעת ביצוע מעשה העבירה, נידון למאסר בפועל לתקופה של ששה חודשים, בנוסף לעונש של מאסר מותנה, ובית המשפט קבע, כי הוא ירצה את עונשו בעבודות שירות. 2. המערער מלין כנגד חומרת העונש שנגזר עליו. הוא סבור, כי בית המשפט לא הביא בחשבון ראוי את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ואת העובדה שהיה נתון ללחץ נפשי ולמצוקה רגשית בתקופה בה ביצע את העבירות. עוד הוא סבור, כי לא היה מקום להבחין לעניין העונש בינו לבין שותפו לעבירה, וכי היה מקום להתחשב בהודאתו באשמה. לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. העבירות אותן ביצע המערער הן עבירות חמורות הנגועות באלימות קשה. בית המשפט הבחין בגזר דינו בין המערער לבין שותפו, והביא בחשבון העונש את הבדלי הגיל בין השניים, ואת העובדה, שהמערער הודה בה, כאמור בכתב האישום, כי היוזמה לביצוע השוד הייתה יוזמתו שלו. בנסיבות העניין העונש שהוטל על המערער אינו חמור במידה המצדיקה את התערבותנו, ובפועל אינו חמור כלל. הערעור נדחה. ניתן היום, ח' בכסלו התשס"א (5.12.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00061300.P01/אמ