פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5793/00
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' ריבלין
המערער: מסעד אלסוורקה
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו בת"פ 40263/99 שניתן ביום
21.6.00 על ידי כבוד השופטת ס' רוטלוי
תאריך הישיבה: ח' בכסלו תשס"א (5.12.00)
בשם המערער: עו"ד בסאם אדריס
בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש
פסק דין
1. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ס' רוטלוי), הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל בניגוד לחוק. בשל שתי העבירות הראשונות גזר עליו מאסר לתקופה של חמש שנים, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי; בשל העבירה האחרונה גזר עליו שנים עשר חודשי מאסר, מתוכם שישה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בית המשפט הורה כי המערער ישא את תקופות המאסר בפועל במצטבר, החל ביום מעצרו ב - 1.7.99.
לפי כתב האישום שבעובדותיו הודה המערער קָשַר המערער - שהוא תושב טול כרם שלא היה רשאי להכנס לישראל - קשר עם שני נאשמים נוספים לשדוד חווה לגידול עזים וכבשים בגבעת אלונים שבכפר יונה. השלושה הגיעו לאזור החווה בשעות הלילה, במכונית שבה נהג אחד מן הנאשמים הנוספים. המערער ואחד מהם תקפו את השומר שהיה במקום, היכו אותו בראשו בבקבוק, הפילו אותו והטיחו את ראשו ברצפה, כבלו את ידיו ואת רגליו וכיסו את ראשו בשמיכה. לאחר מכן הגיע הנאשם השלישי למקום עם המכונית ואז העמיסו השלושה על המכונית, יחד עם אחרים, 17 עזים, 4 כבשים, תוכי בכלוב ומערכת סטריאו, בשווי כולל של יותר מ - 45,000 ש"ח.
המערער ערער על חומרת עונשו.
2. טענתו העיקרית של בא כוח המערער היא כי בית המשפט החמיר עם המערער יתר על המידה בהשוואה לנאשמים הנוספים. אחד מהם, זה שהשתתף עמו בפועל במעשי התקיפה והשוד, נדון לארבע שנות מאסר בצרוף מאסר מותנה; ואילו השלישי, שנהג במכונית נדון לשבעים ושנים חודשי מאסר בפועל, שכללו הפעלת מאסרים מותנים. הואיל ולנאשמים אלה - ובעיקר לזה שהשתתף עמו בפועל במעשי האלימות - היו הרשעות קודמות ראוי היה, לדעתו, להטיל עליו עונשים קלים יותר. עוד טען כי חלקו של המערער בבצוע העבירות היה שולי, הוא הודה בעבירות שיוחסו לו, הביע חרטה וכן לא נהנה מן השלל. עוד טען כי הוא נשוי ומפרנס משפחה.
לא מצאנו ממש בערעור. לצורך ביצוע השוד עשו המערער וחברו מעשי אלימות חמורים ביותר בשומר החווה ולא הסתפקו בכבילתו. יתר על כן, במהלך המשפט עמד המערער במריו, כפר במעשים שיוחסו לו ואפילו מסר שם כוזב ולא את שמו האמיתי. רק אחרי שנשמע חלק גדול מראיות התביעה ורק אחרי ששני הנאשמים האחרים הורשעו בעקבות עסקות טיעון, נמלך המערער בדעתו, חזר בו מכפירתו והודה וכן מסר את שמו האמיתי. משקלה של הודייה כזאת, במסגרת השיקולים להקלה בעונש, הוא פעוט, אם יש לה משקל בכלל. אין צריך לומר שגם הבעת חרטה בנסיבות כאלה אין לייחס לה משקל כלשהו. תקופת המאסר הכוללת לריצוי בפועל שנגזרה על המערער - שלוש שנים ומחצה - קצרה מהתקופות הכוללות שנגזרו על חבריו. בהתחשב בחומרת מעשיו אין העונש חמור כלל ואפילו היה בית המשפט מחמיר עמו יותר לא היינו רואים לנכון להתערב בו.
3. לפיכך אנו דוחים את הערעור על חומרת העונש.
ניתן היום, ח' טבת תשס"א (5.12.00).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן/ מזכיר ראשי