ע"פ 5480/07 — טל יהונתן אלאלוף נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5480/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5480/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: טל יהונתן אלאלוף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הרכב השופטים: ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב, י' שנלר) מיום 18.6.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בתפ"ח 1187/04 תאריך הישיבה: כ"א באב התשס"ז (5.8.2007) בשם המערער: עו"ד עובדיה אבוש בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הרכב השופטים: ב' אופיר תום, מ' סוקולוב וי' שנלר) מיום 18.6.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בתפ"ח 1187/04. 1. נגד המערער הוגש לבית משפט השלום כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, תקיפה מינית ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות. במהלך ישיבת ההוכחות השנייה בתיק נמסרה עדות מטעם אחת מעדות התביעה, אשר הייתה חברה קרובה של המתלוננת בתקופה בה ביצע המערער את המעשים המיוחסים לו (להלן: העדה או עדת התביעה). לאחר שנמסרה העדות, החל הסניגור בחקירה נגדית. בשלב מסוים במהלך חקירה זו התלקחו הרוחות באולם המשפט, והחל עימות קולני בין המערער לעדה, אשר במהלכו פנתה העדה למערער וטענה בפניו כי הוא הורשע בעבר באונס של ילד בן 13. בתגובה, השיב המערער לעדה בצעקות רמות כי "יש בדיקת DNA שמזכה אותי, ויהיה ערעור". לאחר שנתברר כי חלק מהשופטים שמעו מקצת מן הדברים האמורים, הוחלט למחקם מהפרוטוקול. בתחילה קיבל הסניגור את הצעת בית המשפט, אולם לאחר שנועץ עם מרשו החליט לבקש מהרכב השופטים כי יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק. טענתו בהקשר זה הייתה כי דברי העדה חשפו בפני בית המשפט את דבר הרשעתו הקודמת של מרשו בעבירת אינוס, בה הוא מואשם אף בתיק זה. לשיטתו, מידע זה הינו מידע לא קביל, המצדיק את פסילת בית המשפט. באת-כוח המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, בית המשפט נחשף אמנם לדבר הרשעתו הקודמת של המערער, אך מאחר ומדובר בבית משפט מקצועי, חזקה עליו כי ידע להפריד בין המידע הקביל לבין המידע הלא קביל שהובא לידיעתו. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו ציין בית המשפט כי אין בדברי העדה ובהיחשפותו להרשעתו הקודמת של המערער כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. לעניין זה הדגיש בית המשפט כי הוא יתעלם מהמידע הלא קביל אודות עברו הפלילי של המערער, ומכל מקום אין מדובר במסה קריטית של מידע לא קביל המצדיקה את פסילת המותב. משכך, החליט בית המשפט שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק. בערעור שלפניי חזר בא-כוח המערער על טענתו כי היה על בית המשפט המחוזי לפסול עצמו מאחר ונודע לו על הרשעתו הקודמת של המערער. לטענתו, קיים חשש ממשי כי מידע זה יצור דעה קדומה בליבם של השופטים, שכן המערער עומד לדין בעבירה דומה לזו שהורשע בה בעבר. 2. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי, ואף שמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. אכן, בית המשפט קמא נחשף לדבר הרשעתו הקודמת של המערער. מידע מסוג זה הינו, ככלל, מידע לא קביל, וככזה אינו אמור להגיע לידיעת בית המשפט בטרם הכרעת הדין. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי בחשיפת בית המשפט להרשעה קודמת של הנאשם, כשלעצמה, אין די לשם פסילת המותב היושב בדין (ראו: ע"פ 3963/00 בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.7.2000); ע"פ 5959/99 פרושינובסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.9.1999); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (2006), בעמ' 302-304 (להלן: מרזל)). במיוחד כך כאשר מדובר בתגובה ספונטאנית של עדה בה נגררו היא והמערער לחילופי דברים שאינם חלק מהעדות. חזקה על בית המשפט שיוכל להתעלם מהדברים שאינם חלק מהפרוטוקול שלפניו. שאלמלא כן כל התפרצות, פליטת פה, או אימרה בלתי רלוונטית שיעלה אחד המעורבים בהליך, עלולה לגרור את בית המשפט לצעד הקיצוני של פסילתו, וזוהי תוצאה מרחיקת לכת. אכן, "העובדה כי מדובר באותה עבירה בה הורשע המערער לפני העמדתו הנוכחית לדין, מהווה נסיבה אשר היא לבדה אינה מספיקה כדי להוביל לפסילת השופט, אולם היא עשויה להצטרף לנסיבות נוספות... אשר בכוחן המצטבר להקים חשש ממשי למשוא פנים" (ראו, ע"פ 10698/06 אליאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.2007), בפסקה 4). נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו. מלבד טענתו של המערער כי בית המשפט נחשף להרשעתו הקודמת באותה עבירה בה הוא מואשם בתיק זה, לא העלה המערער כל נסיבה נוספת אשר עשויה להראות כי קם חשש ממשי למשוא פנים. לכך יש להוסיף גם את הערתו של בית המשפט אשר הדגיש בהחלטתו כי אין הוא מתכוון לתת כל משקל לדבריה של העדה ולתגובת המערער, אשר התייחסו להרשעתו הקודמת. אשר-על-כן, החלטתי לדחות את הערעור. ניתן היום, כ"ט באב התשס"ז (13.8.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07054800_N02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il