פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5104/97
בפני: כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט ח' אריאל
המערער: מזלתרין אלברט
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בבאר שבע
מיום 10.7.97 בת.פ. 520/96 שניתן על ידי
כבוד השופטים: ג' גלעדי, צ' סגל, ב' אזולאי
תאריך הישיבה: ל' בשבט תשנ"ט (16.2.99)
בשם המערער: עו"ד לילוף יוסף
בשם המשיבה: עו"ד אורי כרמל
פסק-דין
1. המערער הורשע בדין, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של מעשה מגונה בקטין, שטרם מלאו לו 16 שנה, עבירה על פי סעיף 348(ב) לחוק העונשין תשל"ז1977-.
2. המערער שהוא כבן 50, ביצע את העבירה המיוחסת לו בשנת 1996 באשדוד, עת פגש נער כבן 14 שהלך לתומו וביקשו שיתלווה אליו. המערער הובילו למקום מוסתר, בחשכת הלילה בשעה 21:00 לערך, תפסו בכתפו, נישק אותו, הצמיד את הנער לקיר מאחור והצמיד את אבר מינו לעכוזו, תוך שהוא מראה לנער סכין, מבלי לאיים עליו במלים מפורשות.
למערער, בעברו הרחוק, מלפני כיותר מ10- שנים, שלוש עבירות שעניינן מעשה מגונה שלא בכפייה (בשני מקרים) ועבירה של תקיפה ואיומים.
3. בית משפט קמא גזר עליו עונש של 6 שנות מאסר בפועל ועוד שנתיים מאסר על תנאי, בתנאים המצוינים בגזר-דין.
4. לא נעלם מעיני בית משפט קמא ומעיננו כי מדובר באדם הנושא עמו בעיות קשות וייתכן גם כי סבלו בבית הסוהר עלול להיות בעייתי, כפי שמתואר בהרחבה בתסקיר של שרות המבחן.
לענין זה הפנה בית משפט קמא את שלטונות בית הסוהר וביקש מהם לבדוק אפשרות של טיפול רפואי הולם, כפי שעולה מנסיבותיו האישיות וכפי המפורט בתסקיר האמור.
5. על אף ההתחשבות במצבו האישי של המערער, אנו סבורים כי בית משפט קמא תאר נכונה את מסוכנותו של המערער לציבור הילדים שיש להגן עליהם מפאת אותן בעיות, העלולות להביא את המערער למעשים דומים ולצורך בהגנה מניעתית. בהתחשב בכך ובעבירה החמורה שביצע המערער, אין מקום להקל בעונשו, אף כי אנו ערים לכך שהעונש שהוטל על המערער אינו קל.
בית המשפט אינו יכול להקל ראש בסיכונים שילדים צפויים להם מעבריינים מסוג זה, עם כל ההתחשבות במצבם החולני והבעייתי של אותם עבריינים ועל כן דרוש העונש גם להרתעה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ל' בשבט תשנ"ט (16.2.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97051040.M01