פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4913/99

אחמד פגם נ. מדינת ישראל

המערער טען כי יש להפחית בעונשו בהשוואה לשותפו לביצוע העבירה, אשר הוגדר כעבריין העיקרי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/10/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4913/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מדיניות ענישה ומתחם העונש ההולם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער טען כי יש להפחית בעונשו בהשוואה לשותפו לביצוע העבירה, אשר הוגדר כעבריין העיקרי.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4913/99 — אחמד פגם נ. מדינת ישראל

המערער טען כי יש להפחית בעונשו בהשוואה לשותפו לביצוע העבירה, אשר הוגדר כעבריין העיקרי.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ושהייה בלתי חוקית בישראל. נגזרו עליו 21 חודשי מאסר בפועל, בתוספת הפעלת מאסר על תנאי של 6 חודשים, וכן מאסר על תנאי נוסף. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי יש להקל בעונשו בהשוואה לשותפו לביצוע העבירה, שכן השותף הוגדר כעבריין העיקרי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי לא היה יסוד להבחין בין המעורבים וכי העונש שהוטל על המערער אינו חמור.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי המערער ושותפו ביצעו את העבירה יחד באותה מידה של אחריות, ולכן אין הצדקה להפחית בעונשו של המערער רק משום ששותפו נתפס כעבריין עיקרי.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' מצא, מ' חשין, ע' ר' זועבי
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 1999

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אחמד פגם

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהושת על המערער אינו חמור ומשקף את חומרת העבירות.
טיעוני ההגנה
  • יש להבחין בין המערער לבין שותפו לביצוע העבירה.
  • השותף הוגדר כעבריין העיקרי, ולכן יש להקל בעונשו של המערער.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה להבחנה בין המערער לשותפו במידת האחריות לביצוע השוד.

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
27
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 40125/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4913/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: אחמד פגם נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.6.99 בת"פ 40125/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ד"ר ע' קפלן-הגלר תאריך הישיבה: כ"ז בתשרי תש"ס (7.10.99) בשם המערער: עו"ד אבי אלפסי בשם המשיבה: עו"ד יהושוע למברגר בשם שרות המבחן: גב' זהבה מור פ ס ק - ד י ן המערער הורשע בשוד בנסיבות מחמירות, בקשירת קשר לביצוע פשע ובשהייה בלתי חוקית. נגזרו עליו 21 חודשי מאסר בפועל והופעלו נגדו במצטבר עוד שישה חודשי מאסר על-תנאי מגזר-דין קודם. כן נגזרה עליו שנת מאסר על-תנאי, למשך שלוש שנים, בשל השהייה הבלתי חוקית בישראל. בערעור על חומרת העונש מודה הסניגור, כי העונש שהושת על המערער, כשלעצמו, אינו חמור. אלא שלטענתו, היה על בית המשפט להבחין בין המערער לבין מי שביצע עימו בצוותא את מעשה השוד ושבגזר-דינו של בית המשפט המחוזי תואר כמי שהיה העבריין העיקרי. מתוך שעל שותפו של המערער נגזר עונש זהה, מעלה הסניגור שביחס למערער היה על בית המשפט להסתפק בעונש יותר קל. נראה לנו כי מעיקרה לא היה כל יסוד להבחין בין שני המעורבים שחלקיהם בביצוע מעשה השוד לא נשנו זה מזה במידה המצדיקה להגדיר מי מהם כעבריין עיקרי. העונש שהוטל על המערער רחוק מלהיות חמור. הערעור נדחה. ניתן היום, כז' בתשרי תש"ס (7.10.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99049130.F01