פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 4737/97

מאיר בנימין נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת הריגה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/05/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 4737/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה המתה בקלות דעת והריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת הריגה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 4737/97 — מאיר בנימין נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת הריגה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בעבירת הריגה לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון כי דקר למוות אדם במועדון. בית המשפט המחוזי גזר עליו 8 שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. המערער ערער לבית המשפט העליון בטענה כי העונש חמור מדי בהתחשב בנסיבות חייו הקשות. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי חומרת העבירה של נטילת חיי אדם והצורך בהרתעת הציבור מפני שימוש בסכינים גוברים על הנסיבות האישיות של הנאשם, וכי העונש שניתן אינו חורג מן הסביר.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי מי שיוצא מהבית עם סכין לוקח סיכון שיהיה מעורב בעבירה חמורה, ולכן העונש על הריגה חייב להיות כבד כדי להרתיע אחרים, גם אם לנאשם היו נסיבות חיים קשות.

השלכות רוחב

הדגשת המדיניות השיפוטית המחמירה כלפי עבירות אלימות הכוללות שימוש בסכינים במקומות בילוי.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים י' זמיר, י' טירקל, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממאי 2000

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מאיר בנימין

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהוטל במסגרת הסדר הטיעון משקף את חומרת העבירה של קיפוח חיי אדם.
  • יש צורך בהרתעת הרבים מפני שימוש בסכינים במועדונים ובמקומות בילוי.
טיעוני ההגנה
  • הנסיבות האישיות של המערער קשות מאוד.
  • המערער לא זכה להזדמנות לגבש אישיות יציבה או ערכים נורמטיביים בחייו.

תגיות נושא

  • הריגה
  • ענישה
  • הסדר טיעון
  • הרתעה

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
96
חודשי מאסר על תנאי
18
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת.פ.ח. 143/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4737/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט י' טירקל כב' השופטת א' פרוקצ'יה המערער: מאיר בנימין נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.6.97 בת.פ.ח. 143/96 שניתן על ידי כבוד השופטת ברלינר תאריך הישיבה: ג' באייר תש"ס (8.5.2000) בשם המערער: עו"ד אהוד בן יהודה בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד פסק דין המערער הודה בהריגה, במסגרת הסדר טעון, הורשע ונדון למאסר בפועל לתקופה של שמונה שנים ומאסר על-תנאי לתקופה של 18 חודשים. הוא מערער על חומרת העונש. העבירה בה הורשע המערער התרחשה בעת מסיבה במועדון. אחד המארגנים של המסיבה החל להכות את המערער, כיוון שחשד במערער שנכנס למועדון ללא כרטיס, והמערער בתגובה שלף סכין קפיצית שהיתה עמו ודקר את המכה אותו שתי דקירות. אחת הדקירות חדרה ללב וגרמה למות המנוח. במסגרת הסדר הטעון הוסכם כי התביעה תבקש שבית המשפט יטיל על המערער עונש של מאסר לתקופה של שמונה שנים. כך היה. בית המשפט ציין שהוא התלבט אם לקבל את הסדר הטעון, שכן לדעתו קיפוח חיי אדם בנסיבות כאלה, נוכח הצורך להרתיע את הרבים מפני מעשים מעין אלה, מצדיק עונש כבד יותר. עם זאת החליט בית המשפט לקבל את הסדר הטעון, כשהוא מייחס משקל לנסיבות האישיות הקשות של המערער, וכן לשיקול הדעת של התביעה שהציעה את הסדר הטעון. בדיון לפנינו חזר בא-כוח המערער על הטעונים שהושמעו בפני בית המשפט המחוזי. אכן, הטעונים בדבר הנסיבות האישיות הקשות של המערער נגעו ללב. כפי שבית המשפט המחוזי אמר בגזר הדין, "התמונה המצטיירת לעינינו היא כי נאשם זה לא זכה ליום אחד של חסד בחייו, ולא ניתנה לו הזדמנות לגבש אישיות יציבה בעלת ערכים נורמטיביים". אולם מטעם זה החליט בית המשפט המחוזי להסתפק בעונש שאינו נותן ביטוי ראוי לחומרת התוצאה של העבירה: קיפוח חיי אדם. ואין מקום לומר כי העונש שהוטל על המערער חורג מן הסביר, אפילו בהתחשב בנסיבות האישיות של המערער ובנסיבות המיוחדות של המקרה, באופן שיצדיק התערבות של בית משפט זה בעונש. ראוי לומר, לכל מי שמוכן לשמוע, כי אדם היוצא מפתח ביתו עם סכין קפיצית, מבטא נכונות להשתמש בסכין, ונוטל על עצמו את הסיכון שיסתבך בעבירה חמורה. כדי למנוע ולהרתיע מפני התרחשות כזאת, שלמרבה הצער היא חוזרת וקורית במקומותינו, על בית המשפט להבהיר כי חומרת העבירה, שיש עמה קיפוח חיים, גוברת על שיקולים אישיים ומחייבת עונש כבד. לפיכך אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, ג' באייר התש"ס (8.5.00). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97047370.I08