פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4356/97
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
המערער: עובדיה דורזיה
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.5.97 בתפ"ח 34/96 שניתן על-ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ש' טימן וה' גרסטל
תאריך הישיבה: י"ד בטבת התש"ס (23.12.99)
בשם המערער: עו"ד משה אלוני
בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בביצוע עבירות של אינוס (על-ידי החדרת אצבע לאיבר-המין) ובעשיית מעשה מגונה בילדה ד', שהייתה אז כבת תשע; בעשיית מעשים מגונים בילדות א' וה', שהיו בעת ביצוע המעשים כבנות 11, ובילדה ו' שהייתה אף היא כבת תשע.
על המערער נגזרו תשע שנות מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הופעלו כנגדו שלוש שנות מאסר על-תנאי, מחציתן באורח מצטבר ומחציתן באורח חופף, כך שעל המערער לרצות ביחד שבע וחצי שנות מאסר. כיוון שהעבירות בוצעו שעה שהמערער היה אסיר ברשיון, עליו לרצות אף מאסר נוסף בן שנתיים ושבעה חודשים.
בית-המשפט המחוזי (השופטים אמנון סטרשנוב, שלי טימן והילה גרסטל) מצא, על-יסוד הראיות שבאו בפניו (פרוטוקול דברי קורבנות העבירות ועדויות הילדים שנילוו אליהן, כפי שנמסרו באמצעות חוקרי-נוער, וכן עדויות אימהותיהן של א' ושל ד'), כי המערער, בעת ששהה בחנות למשחקי וידאו בתל-אביב, פיתה בשתי הזדמנויות את הילדות באסימונים למשחקים שחילק להן, ועשה בהן את המעשים האמורים.
בתאריך 28.8.95 הציע המערער לא' - שהגיעה לחנות בחברת ג' וב' - לשחק עימו במשחק וידאו דמוי מכונית ולהתיישב בין רגליו. א' סיפרה לחוקרת-הנוער כי אז עשה בה המערער מעשה מגונה וחדל רק משהצליחה א' להיפסל במשחק בכוונה תחילה, על-ידי הטיית המכונית במסלולה הוירטואלי אל העמודים שלצד המסלול. זאת, חרף דרישת המערער כי תיזהר שלא להיפסל במשחק, שאף נשמעה על-ידי ב' שנכח במקום. משחזרה א' לביתה, היא סיפרה לאימה, תוך התרגשות רבה, על המעשים שעשה בה המערער, ואף מסרה לה את תיאורו. האם פנתה בתלונה למשטרה, וזו גבתה באמצעות חוקרת-נוער עדויות אף משני הילדים האחרים, שבגידרן סיפרה ג' כיצד פותתה א' וכיצד א' התלוננה בפניה כי נעשו בה מעשים מיניים. ברם, המשטרה לא הצליחה ללכוד את המערער.
בתאריך 8.4.96 ביקרו בחנות משחקי הוידאו ד' והאחיות ו' וה'. ד' סיפרה לחוקר-הנוער כי המערער נתן לה בארבע הזדמנויות 50 אסימונים בכל פעם, תמורת הסכמתה כי ייגע בה, ובכל אחת מן הפעמים החדיר המערער את אצבעו לאיבר-מינה - ובלשונה "נגע לי בפנים" - וזאת תוך שהוא מכאיב לה, ואף עושה בה מעשים מגונים נוספים. ד' הוסיפה וסיפרה לחוקר-הנוער, כי המערער גם החדיר את אצבעו לעכוזה, וזאת למרות שלא סיפרה לאימה יום קודם על-כך ועל מספר הפעמים שבהן החדיר המערער את אצבעו לאיבר-מינה. מדברי ד' ושתי האחיות עלה עוד, כי המערער הצמיד את ירכו לירכה של ה' וכן ליטף את ו' באיבר-מינה מעל בגדיה. הפעם נלכד המערער, לאחר שאימה של ד' - אליה טילפנו הילדות - שמעה כי בוצע בבתה מעשה מגונה. האם הגיעה מייד אל חנות הוידאו ומשהצביעו הילדות על המערער, החל הוא לברוח אך נתפס על-ידי האם שנאבקה עימו ועל-ידי עוברי-אורח שבאו לעזרתה.
המערער נעצר, נחקר גם בעניין הפרשה הראשונה, וזוהה על-ידי א' במסדר זיהוי תמונות, שבו נבחרו התמונות על-ידי סניגורו. סדר הצגת תמונות אלה לא הוחלף גם כאשר התבקשה ג' (שהייתה כאמור עדה למעשים שבוצעו בא') לזהות אם החשוד נמצא ביניהן, ואף היא הצביעה על תמונתו של המערער. לנוכח הפגם שנפל במסדר הזיהוי, קבע בית-המשפט המחוזי כי יש להעניק לו משקל ראייתי פחות.
ערעורו של המערער הופנה כלפי הרשעתו באינוס הילדה ד' ובעשיית מעשים מגונים בילדות א' וה'. לחלופין עירער הוא כנגד חומרת העונש.
טענתו של המערער הייתה, כי דברי ד' לחוקר-הנוער בדבר אינוסה אינם חד-משמעיים וכי לא ניתן להסיק מהם מעבר לכל ספק סביר, כי אומנם בוצעו בה מעשי האינוס. המערער טען עוד, כי ספק זה מתחזק לנוכח העובדה שד' לא סיפרה לאימה את כל פירטי מעשה האינוס, אך סיפרה כן לחוקר-הנוער, שעה שתיארה את המעשים המיניים שעשה בה המערער. באשר להרשעתו בעבירות שבוצעו בא', טענת המערער הייתה כי דבריה לחוקרת-הנוער אינם נתמכים בראיית סיוע, שכן לזיהויה של ג' את המערער במסדר זיהוי התמונות ניתן משקל נמוך על-ידי בית-המשפט המחוזי, וזאת בשל הפגם שבאי-החלפת סדר התמונות.
המערער הוסיף וטען לגבי הרשעתו בעשיית מעשה מגונה בילדה ה', כי מעשה זה - הצמדת ירכיו לירכיה - יכול היה להיעשות אף באקראי, ועל-כן, כשלעצמו, אין במעשה משום הוכחה להתקיימותו של היסוד הנפשי הנדרש. לחלופין טען המערער, כי עונשו המסתכם בעשר שנות מאסר הוא חמור מדיי, וזאת גם אם מתחשבים בעברו הפלילי, שאינו כולל הרשעות בעבירות מין.
טענותיו של המערער אינן יכולות להתקבל.
דברי הילדה ד' לחוקר הנוער אינם משתמעים לשתי-פנים. ד' סיפרה, כאמור, כי הנגיעה באיבר-מינה הייתה "בפנים" וכי היא חשה עקב-כך בכאב. דברים אלו ברורים. בית-המשפט המחוזי אף ייחס לדברי הילדה אמינות רבה, הגם שלא סיפרה לאימה את מלוא פירטי המעשים שבוצעו בה. דבריה של ד' נראים על-פניהם ומתוכם כמהימנים, ואין אני רואה עילה להתערבותנו בעניין זה. יש לדחות איפוא את טענות המערער כנגד ההרשעה בעבירת האינוס.
אשר להרשעה בעשיית מעשים מגונים בא', הרי שעדותה של א' נתמכת בשלוש ראיות סיוע: ראשית, סיפורה של ג' לחוקרת-הנוער, שעל-פיו ראתה את המערער מנסה לעשות בא' מעשים מיניים. אכן, גם אם לא ניתן לסמוך באופן מלא על זיהויה של ג' את המערער במסדר זיהוי התמונות, הרי שדבריה בדבר המעשים שבוצעו בחברתה א', שעה שהאחרונה שיחקה ביחד עם אדם אחר במשחק הוידאו, עולים כדי הסיוע הנדרש. שנית, עדותו של ב', שלפיה שמע את המערער קורא לא' תוך כדי משחק הוידאו להיזהר שלא לפגוע בעמודים שלצד המסלול הוירטואלי. ראיה זו תומכת בסיפורה של א', שעל-פיו המערער דרש ממנה שלא לפסול את עצמה במשחק הוידאו. שלישית, אימה של א' העידה על מצבה הנפשי הקשה של ילדתה לאחר המעשים שעשה בה המערער. היא תיארה את סערת רוחה, כאשר סיפרה לה א' על שנעשה בה ועל הפחדים שא' נתונה בהם מאז.
אשר להרשעה במעשה מגונה בה', הרי שלפי דבריה של ה' הצמיד המערער את ירכיו אל ירכיה ואף התחכך בה, או בלשונה "עשה תנועות". זהו מעשה מיני מובהק שאינו יכול להתבצע באקראי או שלא במתכוון, וממילא עשייתו מלמדת על המחשבה הפלילית הנילווית.
הרשעתו של המערער בכל העבירות שיוחסו לו הייתה איפוא כדין.
לא מצאנו גם מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער. אכן, עונשו של המערער אינו קל, אך העבירות שביצע כלפי ילדות קטנות, ובכללן עבירת אינוס, הן חמורות ביותר. למערער אף עבר פלילי מכביד. לחובתו הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות של שוד מזויין, תקיפה וגרימת חבלה גופנית, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והריגה. בגין האירועים שבגידרם ביצע את העבירה האחרונה אף נידון המערער לעונש של תשע שנות מאסר, והמערער ביצע את העבירות נשוא ערעור זה חודשים ספורים בלבד לאחר ששוחרר מן הכלא ברשיון. בנסיבות אלה, אין מקום להקל בעונשו.
אשר-על-כן, אנו דוחים את הערעור הן על ההרשעה והן על חומרת העונש.
ניתן היום, י"ד בטבת תש"ס (23.12.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97043560.L02