ע"פ 4022/10 — נאיף אהוודי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 4022/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 4022/10 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: נאיף אהוודי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הנשיאה ד' ברלינר), מיום 17.5.2010, שלא לפסול את המותב מלדון בע"פ 18651/03/10 בשם המערער: עו"ד אורי בן-נתן פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (הנשיאה ד' ברלינר) מיום 17.5.2010, שלא לפסול את המותב (ד' ברלינר, ז' המר, ות' שפירא) מלדון בע"פ 18651/03/10. 1. נגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו (ת"פ 6382/08) המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 13 ו-7(א) בצירוף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: כתב האישום). לפי כתב האישום, מדי ערב במשך תקופה בת כשבעה חודשים נהג המערער לסחור בסמים מסוגים שונים בחורשה בתל אביב. הסחר התבצע תוך היעזרות בשותפה אשר קיבלה ממנו את הסמים, החביאה אותם באיבר מינה והעבירה אותם לידי הקונים בתמורה לתשלום אותו מסרה למערער לאחר מכן (להלן: השותפה). 2. ביום 14.2.2010, לאחר שמיעת ראיות, הרשיע השופט צ' קאפח את המערער בעבירות המפורטות בכתב האישום וגזר עליו עונשים שונים ביניהם מאסר בפועל בן חמש שנים והפעלת עונש מאסר על תנאי בן שנה לריצוי במצטבר. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על קולת העונש (ע"פ 18651/03/10), ואילו המערער ערער על הכרעת הדין ולחלופין על חומרת העונש (ע"פ 47061/03/10). ביום 18.4.2010 ביקשה המדינה לאחד את הדיון בשני הערעורים כך ששניהם ישמעו ביום 23.6.2010 בפני אותו מותב. 3. ביום 27.4.2010 הגיב המערער לבקשה לאיחוד התיקים בציינו כי אמנם אין כל מניעה לאיחוד התיקים ושמיעתם בפני אותו מותב, אך הוא מתנגד לשמיעת הערעורים דווקא בפני המותב היושב בדין ביום 23.6.2010, בראשות הנשיאה ד' ברלינר, סגן הנשיאה ז' המר והשופטת ת' שפירא. התנגדותו של המערער נבעה מכך ששניים משופטי אותו מותב דנו בעבר בערעור שהוגש על ידי שותפתו, לכאורה, לביצוע העבירות, ובמסגרת זו קבעו כי השותפה מכרה את הסם עבור המערער והעבירה את התשלום תמורתו לידיו (ע"פ 70606/08, להלן: ההליך הקודם). לטענת המערער, במצב דברים זה לא יוכל בית המשפט להשתחרר מהקביעות הנ"ל, ועל כן זכותו להליך הוגן כמו גם מראית פני הצדק מחייבים את פסילת המותב (להלן: בקשת הפסלות). ביום 17.5.2010 דחתה הנשיאה ברלינר את בקשת הפסלות בציינה כי אין באמירות שצוטטו על ידי המערער בבקשתו משום הבעת דעה. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי במסגרתו שב וטוען המערער כי מהקביעות בפסק הדין בהליך הקודם, עולה כי המותב גיבש עמדה סופית לגבי אשמתו. יתר על כן, טוען המערער כי המותב קיבל את ערעורה של השותפה בהסתמך על ההנחה שהטענות המופנות כנגדו בכתב האישום הינן נכונות. לפיכך, לא יתכן שיהיה בכוחו של המותב להתעלם מקביעותיו הקודמות ולדון בעניינו באובייקטיביות וללא משוא פנים, שכן אם יחליט לקבל את ערעורו, יאלץ המותב להוציא תחת ידיו קביעות הפוכות. 5. לאחר שעיינתי בחומר שלפני, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה היא, כי אין בעובדה שבית המשפט הכריע בעניינם של מספר מעורבים בפרשה, כשלעצמה, כדי לבסס עילה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינם של המעורבים האחרים בפרשה (ע"פ 1976/03 בכור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.8.2004); ע"פ 17/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(5) 729, 731 (1996); ע"פ 4670/08 עמר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.8.2008); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 305-304 (2006)). הלכה זו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 155(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המאפשר בנסיבות מסוימות להמשיך ולדון בעניינו של נאשם, גם כאשר מי שהואשם עמו הורשע ודינו נגזר. במיוחד נכון הדבר כאשר ההכרעה בעניינם של יתר המעורבים נסמכת על הודאתם ועל כתב האישום בלבד כך שלא נוהל משפט הוכחות בפני בית המשפט (ראו: ע"פ 9703/02 שילון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.1.2003), להלן: עניין שילון; ע"פ 4150/00 דהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.7.2000), להלן: עניין דהן; ע"פ 7911/08 נוסייבא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.11.2008)). אמנם, בנסיבות מסוימות, מקום בו מבחינה אובייקטיבית קיים חשש ממשי למשוא פנים, תקום עילה לפסילת המותב עקב קביעות ואמירות שנתן במסגרת הליך שהתנהל בעניינם של מעורבים אחרים בפרשה, אולם מקרים אלה חריגים ונדירים הם, ואין המקרה שלפניי נכלל בגדרם. בנסיבות העניין, מבוססת בקשת הפסלות על התבטאות שניתנה בפסק דין שהסתמך על הרשעה שלאחר הודאה, בלא שנערך דיון לגופו של עניין. כפועל יוצא מכך, אין בהתבטאות האמורה כדי ללמד על כך שהתגבשה אצל בית המשפט דעה מוקדמת באשר לחלקו של המערער במעשים המתוארים בכתב האישום ולפיכך אין הצדקה לפסילת המותב. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ח' בתמוז התש"ע (20.6.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10040220_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il -