פסק הדין המלא
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3871/99
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
המערער: עבד-לטיף חמזה
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.4.99 בת"פ 1087/97 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא מ' לינדנשטראוס והשופטים ס' ג'ובראן ומ' נאמן
תאריך הישיבה: כ"ב בסיוון תשס"א (13.6.01)
בשם המערער: עו"ד שולמית אמיר
בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות
בשם שירות-המבחן: גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
בתאריך 13.9.97 הגיע המערער - והוא אז גימלאי כבן 60 שפרש מעבודתו בשל מחלת לב קשה - לחנות בכפר שעב השייכת לסמיר מוצטפא (להלן: המנוח), שעמו היה המערער מסוכסך. למערער נילווה בנו, והשניים היו מצוידים בסכינים. בעוד בנו של המערער תוקף את בנו של המנוח, דקר המערער בסכין את המנוח עצמו בגבו שתי דקירות, ובכך גרם למותו.
המנוח היה כבן 42 במותו, והותיר אחריו שמונה ילדים, שהצעיר מביניהם כבן שבע.
המערער הואשם בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של רצח. במסגרת הסדר-טיעון הומר האישום לעבירה של הריגה. המערער הודה בעבירה זו, ונגזרו עליו 15 שנות מאסר, מתוכן 12 שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.
ערעורו בפנינו הופנה כנגד חומרת העונש.
טענת המערער הייתה, כי העונש כשלעצמו חמור מדיי לנוכח עברו הנקי, גילו, ומצב בריאותו שהחמיר מאוד לאחרונה. כן הטעימה באת-כוחו, עורכת-הדין שולמית אמיר, כי נעשה מאמץ להגיע ל"סולחה" בין משפחת המערער לבין משפחת המנוח.
אכן, תסקיר שירות-המבחן מלמד שהמערער הוא אדם חולה. אך שירות בתי-הסוהר מסוגל לתת לו את כל הטיפול הדרוש. העובדות שבהן הודה המערער, הן על גבול עבירה של רצח. המערער אף ביצע את מעשיו כשהוא חולה ובגיל מבוגר. בנסיבות אלה, העונש שנגזר עליו הולם את הפשע שביצע, גם אם מתחשבים במצב בריאותו, ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ב בסיוון תשס"א (13.6.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 99038710.L06
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444