פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 383/97

מסראווה עבדל רחמן אנקר נ. מדינת ישראל

המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות התפרצות לרכב, ניסיון גניבה וחבלה בכוונה מחמירה בשוטר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/10/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 383/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מדיניות ענישה ומתחם העונש ההולם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות התפרצות לרכב, ניסיון גניבה וחבלה בכוונה מחמירה בשוטר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 383/97 — מסראווה עבדל רחמן אנקר נ. מדינת ישראל

המערער הגיש ערעור על חומרת העונש שנגזר עליו בגין עבירות התפרצות לרכב, ניסיון גניבה וחבלה בכוונה מחמירה בשוטר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של התפרצות לרכב, ניסיון גניבה וחבלה בכוונה מחמירה בשוטר שדקר במהלך מנוסתו. הוא נידון ל-43 חודשי מאסר בפועל (3 שנים ו-7 חודשים במצטבר עם הפעלת מאסר על תנאי) ועונשים נוספים. בערעורו טען המערער כי העונש חמור מדי וכי הופעל נגדו כוח מופרז בעת המעצר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי גם אם הופעל כוח, העונש אינו חורג ממתחם הסבירות בהתחשב בחומרת הדקירה של שוטר ובכך שהעבירות בוצעו בזמן שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ש' לוין, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מסראווה עבדל רחמן אנקר

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה ראוי ומשקף את חומרת המעשים
  • העבירות בוצעו תוך הפרת מאסר על תנאי תלוי ועומד
  • העבר הפלילי של המערער מצדיק ענישה מרתיעה
טיעוני ההגנה
  • העונש שנגזר חמור מדי
  • המערער נחבל שלא כדין על ידי השוטר בעת מעצרו
מחלוקות עובדתיות
  • נסיבות חבלת המערער בעת המעצר

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום
  • תמונות המציגות סימני חבלה על גוף המערער

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
43
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 15/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 383/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: מסראווה עבדל רחמן אנקר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.12.96 בתיק 15/96 שניתן על ידי כבוד השופטת אבידע תאריך הישיבה: ו בתשרי תשנ"ח (7.10.97) בשם המערער: עו"ד זילברמן דוד בשם המשיבה: עו"ד ברזילי פסק-דין 1. המערער הורשע לפי הודאתו במעשי עבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנבו, נסיון לגניבת רכב וחבלה בכוונה מחמירה, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע השית עליו עונש מאסר לתקופה של שלש שנים וחמישה חדשים, וכן הפעיל עונש מאסר על תנאי לתקופה של ששה חדשים שהיה תלוי ועומד כנגדו, כשחמישה חדשים מתוכם חופפים לעונש המאסר הנ"ל וחודש אחד מצטבר אליו. כמו כן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי לתקופה של שנים עשר חדשים. הערעור שלפנינו סב על חומרת העונש. 2. לפי מערכת העובדות שבביצוען הודה המערער, פרצו המערער ואחרים לרכב מרצדס-בנץ וניסו לגנבו כשהם גורמים לו נזק ניכר. אזרח הזעיק אנשי משטרה, ואלה החלו לדלוק אחר הפורצים שנמלטו מהם. במהלך המאבק בינו לבין אחד מאנשי המשטרה, דקר המערער את השוטר שתי דקירות בסכין, דקירה אחת בבית החזה בעומק של כ2- ס"מ קרוב ללב, ודקירה שניה בכתף בקרבת כלי דם ועצבים עיקריים. כתוצאה מכך נזקק השוטר לאישפוז ולטיפול נוסף לאחר מכן. שמענו את טענות פרקליט המערער ואת דברי שירות המבחן, והגענו לכלל מסקנה שאין קיימת עילה מספקת להתערב בעונש; ענין אחד עליו נתנו את דעתנו הוא טענתו של הסניגור המלומד שבמהלך מעצרו נחבל המערער שלא כדין על ידי איש המשטרה שבא לעצרו. סימני חבלה ניכרו במערער לאחר המעצר בתמונות שהוגשו לבית המשפט. עם זאת גם אם נקבל עובדה זו כנכונה, ואין לנו תשתית מספקת מלאה כדי לקבוע את נכונותה, לא החמיר בית המשפט עם המערער יתר על המידה. אכן גם בנסיבות להן טען המערער, דקירתו של שוטר, שרק במזל לא נגרם לו נזק חמור ביותר, בסכין, היא מעשה המחייב ענישה מרתיעה. בהתחשב בביצוע העבירה הקשורה לרכב, בעברו הפלילי של המערער, ובעובדה שביצע את העבירות בהן הורשע שעה שמאסר על תנאי היה תלוי ועומד כנגדו, יכול היה בית המשפט המחוזי להשית על המערער את העונש שנקבע לו; בחפפו את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער כמעט כולו, עם עונש המאסר בפועל שהושת עליו כבר נתן בית המשפט המחוזי ביטוי לנסיבות המקלות. לפיכך אנו דוחים את הערעור. ניתן היום ו בתשרי תשנ"ח (7.10.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003830.B01