פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3644/02
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
המערער: אמיר בן מוסא אבו עסא
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין
שניתנו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
ביום 9.4.02 בת"פ 503/01 על ידי
כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ
תאריך הישיבה: ל' אב תשס"ב (8.8.2002)
בשם המערער: עו"ד ערן אביטל
בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד
בשם שירות המבחן: גב' ברכה וידנפלד
פסק דין
ביום 16.12.99 נהג המערער, אותה שעה כבן 15 ועשרה חודשים, ברכב ללא רשיון. במהלך אותה הנסיעה גרם המערער לתאונה, שבעקבותיה הוא הסתלק מהמקום מבלי להשאיר את פרטיו לנהג הניזוק. החל מרדף משטרתי אחרי המערער, שבמהלכו חצה המערער צומת ברמזור אדום, התנגש ברכב אחר, איבד את השליטה על רכבו והתנגש ברכב נוסף. כתוצאה מכך נהרג נוסע בן 19 שישב ליד המערער ואילו המערער עצמו נפצע קשה.
בעקבות מערכת העובדות, כפי שפורטה לעיל, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות של הריגה, נהיגה לא רשיון וללא ביטוח, ובאי מסירתה של הודעה על תאונה. הוא גזר עליו מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים, שנים עשר חודשי מאסר על תנאי ופסילה מהחזק ברשיון נהיגה לתקופה של 15 שנים. הערעור שלפנינו סב על חומרת העונש. המערער, שהיה משוחרר בערבות במהלך משפטו, לא נשלח מיד עם מתן פסק הדין לרצות את עונש המאסר, אלא בית משפט זה הורה על עיכוב ביצוע המאסר מן הטעם שהעבירות הנזכרות לעיל בוצעו כאשר המערער היה צעיר ביותר ובית המשפט ראה לנכון לאפשר לו למצות את זכות הערעור.
למרבה הצער לא ניצל המערער את תקופת שחרורו בערבות כדי להשתלב בתהליך טיפולי כלשהו. מן התסקירים שהוגשו לפני בית המשפט המחוזי וגם לפנינו עולה שהמערער סירב לכל שיתוף פעולה בקיום תהליך טיפולי כלשהו, לאחר שדבק בעמדתו שהוא היה מחוסר הכרה לאחר האירוע ואין הוא זוכר מה שקרה. מן החומר הרפואי והאחר שהומצא לנו במהלך הערעור קשה להעלות ברצינות שאף היום מוכן המערער להשתלב בתהליך טיפולי, אף כי משפחתו מעודדת אותו לעשות כן. בנסיבות אלה לא ראינו להיענות לבקשת פרקליטו לדחות את הדיון למועד אחר רק על מנת לבדוק אפשרות בלתי מסתברת שיכול והמערער היום יהיה מוכן להכנס למסלול טיפולי כאמור.
העבירות שבהן הורשע המערער הן חמורות בטיבן ובתוצאותיהן ובעטיין מצא אדם צעיר את מותו; ובנסיבות רגילות לא היה מקום להתערב בעונש לאחר שבית המשפט המחוזי הביא בחשבון את כל הנסיבות. עם זאת, שקלנו בדבר והגענו לכלל מסקנה שבית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לגילו הצעיר של המערער עת ביצע את העבירות שבהן הורשע ואת העובדה שהוא בעצמו נפצע קשה בעטיו של האירוע. לפיכך הגענו לכלל מסקנה שיש מקום להקלה מסוימת בעונשו של המערער, כך שעונש המאסר שהושת עליו לריצוי בפועל יעמוד על שנתיים תחת שלוש שנים. לא מצאנו מקום להתערב בעונש הפסילה.
על יסוד הטעמים האמורים אנו מקבלים חלקית את הערעור ומעמידים את עונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המערער על שנתיים תחת שלוש שנים. שאר חלקי גזר הדין בעינם יעמודו.
ניתן היום, ל' אב תשס"ב (8.8.2002).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
החלטה
המערער יתיצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 1.9.2002 עד השעה 10:00 בבוקר. כמו כן יפקיד המערער עוד היום את רשיון הנהיגה שלו בידי פרקליטו על מנת שיפקידו עד 11.8.2002 במשרד הרישוי. הערבויות שניתנו תוארכנה.
ניתנה היום, ל' אב תשס"ב (8.8.2002).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 02036440.B05
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח - רשם.
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il