פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3622/00
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
המערער: סובחי פריחאת
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 18.4.2000
בת"פ 187/99 שניתן על-ידי כבוד
השופטת ר' חוזה
תאריך הישיבה: יח' באדר תשס"א (13.3.01)
בשם המערער: עו"ד פ' בריק (מטעם הסניגוריה הציבורית)
בשם המשיבה: עו"ד ר' מטר
בשם שירות המבחן: גב' ב' וייסמן
פ ס ק - ד י ן
המערער עם שני אחרים הזמינו נערת ליווי למלון בחיפה. כאשר באה השתלטו עליה באיומי אקדח וסכין, הסיעו אותה נגד רצונה למקום אחר ולבסוף "מכרו" אותה לסרסור זונות מתל-אביב על מנת שיעסיק אותה בזנות. המערער הורשע בחטיפה לשם עבירת מין. בית המשפט המחוזי דן אותו ל28- חודשי מאסר בפועל ול20- חודשי מאסר על-תנאי.
הערעור לפנינו הוא על חומרת העונש, ודין הערעור להידחות.
טענתו העיקרית של הסניגור היא כי בית המשפט החמיר עם המערער יותר משעשה בית המשפט, בהרכב אחר, עם שני שותפיו לביצוע העבירה; ששני האחרונים נידונו, האחד ל22- חודשי מאסר והשני ל24- חודשי מאסר, בעוד שהמערער נידון, כאמור, ל28- חודשי מאסר בפועל. יתר על כן, טוען הסניגור כי העונש שנגזר על שותפיו לעבירה של המערער מתייחס לשני מעשים של חטיפה לשם עבירת מין, בעוד שהוא נמצא אשם רק במעשה אחד.
תשובתה של באת-כוח המדינה הניחה את דעתנו כי להבחנה בין המערער לבין שותפיו היה טעם ראוי. לא זה בלבד ששני האחרים הודו בעובדות האישומים בפתח ההליך, בעוד שהמערער כפר בעובדות והורשע לאחר שמיעת ראיות, אלא שלחובת המערער - מה שאין כן לשותפיו - הרשעה קודמת בעבירת אינוס עליה נידון וריצה עונש מאסר של שש שנים. אנו סבורים כי העונש שנגזר על המערער נוטה בבירור לקולא ונראה שבית המשפט אכן נטה להקל עימו, מתוך התחשבות בעונשים הקלים שהוטלו על שני שותפיו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, יח' באדר (13.3.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00036220.F02