פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 3347/01

רכאב סלמאן נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת גרימת חבלה בכוונה מחמירה.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 26/07/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 3347/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חבלה חמורה ובכוונה מחמירה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת גרימת חבלה בכוונה מחמירה.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 3347/01 — רכאב סלמאן נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת גרימת חבלה בכוונה מחמירה.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת גרימת חבלה בכוונה מחמירה לאחר שחתך את צווארו של אדם בסכין. הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי בשל שכרותו לא היה כשיר לגבש כוונה פלילית, וכן ביקש להקל בעונשו בשל נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות (מחלת אשתו והתאבדות בנו) והליך גמילה שעבר. בית המשפט העליון דחה את הטענה בדבר העדר כוונה פלילית, אך קיבל את הערעור בנוגע לעונש בשל הנסיבות האישיות והסכמת המדינה להקלה, והפחית את עונש המאסר בפועל מ-20 חודשים ל-10 חודשים.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מיולי 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רכאב סלמאן

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה אינו חמור כלל וכלל.
טיעוני ההגנה
  • המערער היה שיכור בעת המעשה ולא ניתן היה להרשיעו בעבירה המצריכה כוונה מיוחדת.
  • נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות (מחלת אשת המערער, התאבדות בנו).
  • המערער הפיק לקח ועבר הליך גמילה מוצלח מאלכוהול.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער היה מודע למעשיו והאם השכרות שללה את המחשבה הפלילית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר לשכת הרווחה

תגיות נושא

  • גרימת חבלה בכוונה מחמירה
  • חומרת העונש
  • שכרות
  • נסיבות אישיות

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
10
חודשי מאסר על תנאי
16
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 368/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3347/01 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד המערער: רכאב סלמאן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.3.01 בת"פ 368/98 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' חוזה תאריך הישיבה: ו' אב תשס"א (26.7.2001) בשם המערער: עו"ד חנא בולוס בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד פסק-דין השופט י' אנגלרד: המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, ונדון בשל כך לעשרים חודשים מאסר בפועל וששה עשר חודשים מאסר על תנאי. העובדות שוב אינן שנויות במחלוקת: בליל האירוע נטפל המערער למתלונן, שלא היתה לו עמו היכרות קודמת, קיללו והקניטו. לפתע שלף המערער סכין מתוך כיסו וחתך את צווארו של המתלונן, מתנוך אזנו השמאלית ועד ללסת. החבלה החמורה שהוסבה לו הצריכה את אישפוזו של המתלונן וביצוע ניתוח לשם איחוי החתך. בערעורו על ההרשעה טען הסניגור כי בעת המעשה היה המערער שיכור, ומשום כך לא ניתן היה להרשיעו בעבירה המצריכה כוונה מיוחדת. דינה של טענה זו להידחות. בית המשפט המחוזי קבע כי המערער היה מודע למעשיו, ומכל מקום ברור שהיזקקותו למשקה חריף לא גרעה מיכולתו לגבש מחשבה פלילית ברמה הנדרשת בהגדרת העבירה. עיקרו של הערעור הופנה נגד חומרת עונש המאסר. הסניגור עמד על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של המערער. במסגרת זו גם הוגש לנו תסקיר של לשכת הרווחה במקום מגוריו. מן התסקיר עולה שעל משפחת המערער עברו ועוברים זמנים קשים הן על רקע מחלתה של אשת המערער והן בעקבות אירוע טראגי שבו אחד מבניו שם קץ לחייו. כן צויין לפנינו כי המערער הפיק לקח ראוי מכשלונו בפרשה נשוא הרשעתו ועבר בהצלחה הליך של גמילה מאלכוהול לאחר שנים רבות של התמכרות. על רקע כל אלה ביקש הסניגור כי נתערב בגזר הדין באופן שעונש המאסר שיש עמו כליאה ממש יבוטל. שקלנו בכובד ראש את טענות הסניגור ואת נסיבותיו המצערות של המערער. מסקנתנו היא כי לנוכח חומרת העבירה שביצע המערער, ותוצאותיה הקשות כלפי המתלונן, אין מקום לפטור את המערער לחלוטין מריצוי עונש מאסר ממשי. עם זאת, נראה לנו נכון להקל באופן משמעותי באורך תקופת המאסר שנגזרה עליו. יצויין כי גם באת-כוח המדינה הסכימה להקלה מסויימת במאסר. אין צורך לומר כי העונש שנגזר על המערער אינו חמור כלל וכלל, אך בשים לב לנסיבות האישיות והמשפחתיות הקשות, אנו מחליטים לקבל את הערעור במובן זה שתקופת המאסר בפועל תועמד על 10 חדשים תחת 20 חודשים. עונש מאסר על תנאי יעמוד בעינו. המערער יתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה ביום 16.8.2001 עד השעה 10:00. ניתן היום, ו' אב תשס"א (26.7.2001). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01033470.Q04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444