פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3177/99
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער: פלוני
נגד
המשיב: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בתל אביב יפו מיום 30.3.00 בתיק פלילי
4040/98 שניתן על ידי כבוד השופטים
משאלי, ישעיה, סוקולוב
תאריך הישיבה: כ באייר תש"ס (25.5.00)
בשם המערער: עו"ד אושרה קנצפולסקי, עו"ד קפלן רוקמן
בשם המשיב: עו"ד דוד פורר
בשם שירות המבחן לנוער: הגב' בתיה ויידנפלד
פסק-דין
העונש שהושת על המערער (ברוב דעות) בעבירת רצח הוא במסגרת עסקת הטיעון, ולאחר ששמענו טענות נחה דעתנו שאין קיימת עילה מספקת להתערב בו.
הבעיה שהטרידה אותנו היא שהמערער, שהוא איש צעיר (את עבירת הרצח שבה הורשע ביצע בהיותו קטין) כלוא בבית סוהר ללא מעש, תעסוקה או אפשרות לימוד, כשבגלל המרחק הגיאוגרפי קיים קושי לפני בני משפחתו המתגוררים באיזור לבקרו כשהדבר ניתן. נאמר לנו גם שמחמת מצבו זקוק המערער לטיפול נפשי, שלא ניתן לו, לפי הטענה, משום שהוא תושב האזור.
מר פורר הודיע לנו שינקטו צעדים מתאימים להעביר את המערער לבית סוהר אחר שבו יובטחו לעורר תנאי תעסוקה ולימוד. מן הראוי הוא שהדבר ייעשה בהקדם האפשרי ושבית הסוהר החדש יהיה ככל האפשר קרוב למקום מגורי משפחת המערער. מר פורר גם הסכים שלא צריך להיות קיים שום כלל המפלה תושב ה"אזור" הכלוא בבית סוהר ישראלי, לעומת אסיר ישראלי בענין טיפול. אכן אם קיים כלל כאמור, מן הראוי שיבוטל כחסר תוקף. אין ספק בלבנו ששלטונות בית הסוהר יבדקו באופן פרטני את ענינו של המערער ויעניקו לו את הטיפול הראוי לו.
בכפיפות לאמור לעיל אנו דוחים את הערעור.
ניתן היום כ באייר תש"ס (25.5.00).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99031770.B02