ע"פ 3079/11 — פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3079/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3079/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.03.2011 בתפ"ח 1159/09 שניתן על ידי כבוד השופטים ב' אזואלי; נ' זלוצ'ובר; י' רז-לוי תאריך הישיבה: כ"ג באלול תשע"ב (10.9.12) בשם המערער: עו"ד ד' חקלאי בשם המשיבה: עו"ד נ' פינקלשטיין בשם שרות מבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (סגן הנשיא, השופט ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר ו-י' רז-לוי) הרשיע את המערער, על פי הודאתו ובגדרו של הסדר טיעון, בביצוען של עבירות מין במשפחה – אינוס ושלושה מעשים מגונים כמפורט בכתב האישום המתוקן – בבת אחיו, קטינה שהיתה באותה עת בת כ-13 שנים (להלן – המתלוננת). בגין כל אלה נדון המערער לשמונה שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; שתי שנות מאסר על תנאי לתקופה בת שנתיים, והתנאי הוא שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מהעבירות בהן הורשע או עבירת מין שהיא פשע; ופיצוי למתלוננת בסך 50,000 ₪ שישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.2011. התשתית העובדתית על פי כתב האישום המתוקן הינה, בתמצית, כדלקמן: 2. בחודש נובמבר 2009 נסעה המתלוננת עם המערער על פי הצעתו לטייל במשאית בה הוא עבד ולאחר שהחנה את המשאית בסמטה מבודדת השכיב אותה על המושב שבמשאית, הפשיל את מכנסיה ותחתוניה עד ברכיה, הפשיל את מכנסיו ותחתוניו עד ברכיו וחיכך את איבר מינו בין פלחי עכוזה עד שהגיע לסיפוקו המיני. המתלוננת התנגדה למעשיו, אמרה לו שיפסיק, היכתה ובעטה בו וניסתה לדחוף אותו מעליה ולהשתחרר, אך לא הצליחה בכך. בתאריך אחר בשנת 2009 שאינו ידוע למשיבה הזמין המערער את המתלוננת לדירתו לשחק במחשב וכשעשתה כן נישק אותה בפיה ומישש את חזה. במועד נוסף בחודש נובמבר 2009 לקח המערער את המתלוננת לדירתו ואמר לה כי היא תשחק במחשב, אך כשהגיעו לדירה הקרין בטלויזיה סרט פורנוגרפי ולאחר מכן לקח אותה והשכיבה על מיטה, הוריד את בגדיה כך שנשארה עירומה, הוריד את מכנסיו ותחתוניו, כרע ברך ליד המיטה, ליקק את איבר מינה, נישק אותה בפיה, ליטף את חזה, חיכך את איבר מינו בין פלחי עכוזה והחדיר אצבעו לאיבר מינה עד שהגיע לסיפוקו המיני לעיני המתלוננת. המתלוננת התנגדה למעשיו, אמרה לו מספר פעמים שאינה רוצה ושיפסיק, היכתה אותו, סטרה בפניו, בעטה בו, דחפה אותו וניסתה להשתחרר, אך לא הצליחה בכך. 3. ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי בחן את תסקיר שירות המבחן שהוכן בעניינו של המערער ועמד על כך שחייו התנהלו בעיקר סביב הצרכים של אחיו (אבי המתלוננת) שהינו חולה סכיזופרניה ומכור לסמים. עוד צויין בתסקיר כי אין למערער עבר פלילי. שירות המבחן הוסיף וציין כי להערכתו סובל המערער מעיוותי חשיבה בתחום המיני בהתייחס לבנות צעירות, להם אין הוא מודע, אך התייחס לרצונו המוצהר של המערער לקבל טיפול יעודי לעברייני מין. עם זאת, לא ראה שירות המבחן לנכון להמליץ על שילובו של המערער בטיפול במסגרת פתוחה. עוד עמד שירות המבחן על כך שהמערער מפחית מחומרת מעשיו ומגלה אמפטיה ראשונית בלבד לסבלה של המתלוננת. כפי שעולה מהערכת המסוכנות המערער ניסה להפחית מחומרת המעשים שבביצועם הורשע ואף התכחש לחלק מהעובדות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, שהתייחסו לאלימות מצידו או לאי הסכמת המתלוננת ואף טען שהיא ניסתה להתקרב אליו. יחד עם זאת גילה אמפטיה של ממש ביחס למתלוננת. רמת מסוכנותו המינית של המערער הוערכה כנמוכה-בינונית לטווח ארוך. בתסקיר הנפגע צויינה הפגיעה הקשה שנגרמה למתלוננת ונאמר שהיא סובלת מדיכאון ומסיוטים, מתקשה לתת אמון באחרים ואף הביעה כוונות אובדניות לפני אמה ובמרפאה לבריאות הנפש. מתסקיר זה עולה כי המתלוננת סובלת גם מהתפרצויות זעם, קשיי למידה, קשיים חברתיים וחוסר בטחון עצמי והיא נמצאת בסיכון מתמיד ומועמדת לפגיעה. עוד צויין, כי התא המשפחתי שלה, שהיה רעוע בלאו הכי, התפרק לחלוטין והיא נותרה רק עם אמה המתקשה לגדלה לבד ומאשימה את עצמה על כך שסמכה על המערער. בשלב מסויים חזר בו המערער מהודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון ולאור זאת בוטלה הכרעת הדין וכתב האישום המקורי הוחזר על כנו. ואולם, ביום 20.1.2011 שב המערער והודה במלוא העובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע כאמור לעיל. לאחר ששמע ובחן את ראיות הצדדים לעונש ושקל את כל שיקולי הענישה הרלבנטיים השית בית המשפט קמא על המערער את העונשים המפורטים מעלה. 4. נימוקי הערעור ערעורו של המערער מתמקד באורך תקופת המאסר בפועל שנגזרה עליו וכן בגובה סכום הפיצוי למתלוננת בו חוייב. עיקרי נימוקי ערעורו של המערער, ככל שהם מתייחסים לעונש המאסר שנגזר עליו, כפי שפורטו בהודעת הערעור ובטיעוניו של בא כוחו - עו"ד דניאל חקלאי -לפנינו, מתמקדים בנסיבותיו האישיות העגומות המפורטות בהרחבה בהודעת הערעור. בתמצית ייאמר כי נסיבות אלה מתייחסות, בין היתר: למחלתו הקשה של אביו ולמותו הטראגי; לחייה הקשים של אמו שאף ריצתה עונש מאסר; לטיפול המסור שהעניקו המערער ואחותו להוריהם וכן לאחיהם חולה הנפש (אבי המתלוננת); לצורך להתמודד עם פרצי האלימות של האח ועם איומיו; לקושי הכספי אליו נקלע המערער שמקורו במשאבים שהיה עליו ועל אחותו להוציא כדי לתמוך ולטפל בהוריהם ובאחיהם. עוד נטען בהודעת הערעור כי טעה בית המשפט המחוזי בכך שלא העניק משקל ראוי לנקודות החיוביות העולות מהערכת המסוכנות, ובפרט לכך שהמערער מגלה אמפטיה של ממש כלפי המתלוננת, מפגין תובנה למעשים החמורים שביצע ולוקח אחריות על מעשיו. המערער מוסיף וטוען כי בית המשפט המחוזי לא התייחס למחירים הכבדים מנשוא שאותם הוא משלם מדי יום ביומו בעטיים של מעשיו, לרבות: השבר המשפחתי הקשה שנגרם; הניתוק מבת זוגתו; אובדן מקום עבודתו; הידרדרותה הכלכלית של המשפחה, התמוטטות עולמו הרגשי ורגש האשמה שאותו הוא חש כלפי המתלוננת ואמה. עוד עומד המערער על טעויות מספר שנפלו בתסקיר שירות המבחן לצד היבטים חיוביים מסויימים שניתן להפיק ממנו ומהתסקיר המשלים שנערך בעניינו. לסיכום טוען המערער כי הודאתו במיוחס לו חסכה זמן שיפוטי יקר וייתרה את הצורך בהעדת המתלוננת. עוד ביקש המערער להדגיש כי: מעשה האינוס התרחש "להרף עין" – "ולשבריר שניה", כי לא מדובר בהחדרת איבר מין אלא בהחדרת אצבע וכי הוא לא נקט באלימות או בכוח בביצוע מעשיו הנפסדים. באשר לפיצוי שהושת עליו טוען המערער כי אם יש כוונה אמיתית שהפיצוי למתלוננת ישולם על ידו, יש להפחיתו לאור הנסיבות האישיות והכספיות העגומות שתוארו לעיל. לכל הפחות, טוען המערער, יש לפרוס את תשלום הפיצוי בצורה סבירה יותר כדי שהוא ואחותו יוכלו לעמוד בו. נוכח כל האמור לעיל מבקש המערער להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו, להפחית מסכום הפיצוי שהושת עליו או, לכל הפחות, לפרוס את תשלומו בצורה סבירה יותר. יצויין כי בדיון לפנינו ביקש בא כוח המערער לדחות את הדיון בערעור, שכן רק לאחרונה עלה בידי המערער להשתלב בבית הכלא מעשיהו ובקרוב יתחיל בטיפול ייחודי לעברייני מין. לטענתו, בעוד מספר חודשים ניתן יהיה לקבל תמונה מקיפה יותר על המערער. 5. תגובת המשיבה המשיבה טוענת – באמצעות באת כוחה, עו"ד נילי פינקלשטיין – כי אין מקום לדחות את הדיון בערעור. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי אין מקום לקבל את הערעור הואיל ולטעמה העונש שהושת על המערער הוא ראוי ומתון בהתחשב בחומרת המעשים שבוצעו על ידו בשלוש הזדמנויות שונות ולפגיעה הקשה שהסב למתלוננת. 6. דיון והכרעה לא השתכנענו כי יש הצדקה לדחיית הדיון בערעור הגם שאנו תקווה כי המערער יפיק תועלת רבה מההליך הטיפולי שאותו הוא עתיד לעבור. באשר לערעור ככל שהוא נוגע לפיצוי שהושת על המערער; משנמנע המערער מלצרף את המתלוננת כצד לערעור, אנו דוחים את ערעורו בכל הקשור לפיצוי שהושת עליו (השוו למשל: ע"פ 1160/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.10.2009), פסקה 90). בהערת אגב יצויין כי ככל שהדבר נוגע לפריסה אפשרית של סכום הפיצוי, המערער רשאי לפנות בעניין זה למרכז לגביית קנסות (ראו למשל: ע"פ 2951/12 ביאדסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.8.2012), פסקה 14). באשר לעונש המאסר בפועל שהושת על המערער; שקלנו את טיעוני באי כוח הצדדים המלומדים בכובד ראש ולאחר שבחנו בתשומת לב את פסקי הדין שהועברו על ידיהם לעיוננו, לא ראינו מקום לקבל את הערעור. המערער זכה לאמונן של המתלוננת ושל אמה והוא מעל באמון זה ופגע פגיעה קשה ביותר במתלוננת – בת אחיו הקטינה – תוך שהוא קורא דרור ליצריו ולדחפיו. מעשיו של המערער לא זו בלבד שקשים ומכוערים הם, אלא שהם הסבו נזקים ניכרים לנפשה של המתלוננת ואף גרמו להתמוטטות התא המשפחתי שלה ולניתוק הקשר בינה לבין סבתה ודודתה. בית המשפט המחוזי הנכבד השית על המערער עונש מאסר בפועל ממושך, אך הולם את נסיבות המקרה שבנדון, זאת לאחר ששקל והביא בחשבון את נסיבותיהם הקשות של המערער ושל בני משפחתו לצד שאר שיקולי הענישה הראויים. אנו תיקווה שהמערער ינצל את תקופת מאסרו כדי להשתלב בהקדם במסגרת הטיפולית המתאימה ולהפיק ממנה את מירב התועלת. אשר על כן, דין הערעור להידחות על כל ראשיו. ניתן היום, כ"ד באלול תשע"ב (11.9.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11030790_W02.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il