ע"פ 2571/13 — מגדי אבו פול נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2571/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2571/13 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: מגדי אבו פול נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.3.2013 בת"פ 31202-10-12 שניתן על ידי השופט מ' גלעד תאריך הישיבה: ג' בחשון התשע"ד (7.10.2013) בשם המערער: עו"ד חוסאם ותד בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד עדי שגב גב' יפעת בר פסק-דין השופט א' רובינשטיין: המערער, יליד 1993, נדון, לפי הודייתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ואיומים. הפרשה עניינה סכסוך שהשם "מה בכך" הוא העצמתו (מתן סיגריות לאחי המערער על-ידי המתלונן). המערער דקר את המתלונן בימין חזהו והוא אושפז למשך חמישה ימים. בית המשפט קמא עיין בתסקיר שירות המבחן, שציין כי למערער עבירה בשלהי קטינותו, וכן זיהה סיכוי להישנות אלימות, והמליץ על עונש מאסר בפועל לתקופה לא ארוכה, כזאת שתאפשר תהליך טיפולי. כן שמע בית המשפט את טיעוני הצדדים, לרבות קיומה של סולחה ותשלום שהושת בה על המערער. המערער ביטא בקשת סליחה מן המתלונן. בית המשפט קמא, לאחר שניתח את המעשה, קבע את מתחם העונש בין 2 ל-6 שנות מאסר. הוא ציין מזה את חומרת המעשה ואת הבריונות והאלימות שבו, ומזה כי התרשם מגילו הצעיר ומעברו הלא מכביד של המערער, וכן מכנות חרטתו, וגם מן הסולחה. בסופו של יום גזר בית המשפט 33 חודשי מאסר בפועל ו-24 חודשי מאסר על תנאי. בערעור נטען נגד חומרת העונש, במיוחד נוכח נטילת האחריות והגיל הצעיר. שירות המבחן ציין כי המערער מצוי בתהליך טיפולי אינטנסיבי אך ראשוני בבית האסורים, ומודע לדפוסי התנהגותו התוקפניים, ועם זאת, כי הוא ממזער את חומרת מעשיו. המשיבה תומכת בפסק הדין. מועד שני שליש מינהלי הוא 22.6.2014. איננו רואים מקום להתערב בעונש. העבירה חמורה, והיא עוד אחד ממקרי הקלות הבלתי נסבלת שבה מונפת סכין, ושלא אחת תוצאותיה אף חמורות מאשר אירע כאן, אולי למזלו של המערער. מתחם הענישה שקבע בית המשפט נראה לנו סביר, גם אם יתכנו סטיות מעטות לכאן ולכאן, והעונש אינו חורג באופן שיש בו ממש לא ממנו ולא מן המדיניות השיפוטית הכללית בתיקים מעין אלה (ראו ע"פ 2037/13 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (20.6.13)). עם זאת, מקוים אנו כי המהלכים הטיפוליים שבהם מצוי המערער במאסרו, ושהם ראויים, יתנו אותותיהם לטובה, ודבר זה יעמוד לזכותו בשלבים הבאים, בלא שניטע מסמרות. בנתון לכך איננו נעתרים לערעור. ניתן היום, ג' בחשון התשע"ד (7.10.2013). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13025710_T01.doc הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il