פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
ע"פ 2309/00
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט י' אנגלרד
המערער: פלוני
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
תאריך הישיבה: ח' בניסן התש"ס (13.4.2000)
בשם המערער: עו"ד נחמן בטיטו
בשם המשיבה: עו"ד יהושע למברגר
עיכוב ביצוע גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי
בבאר שבע מיום 5.3.2000 בת"פ 501/99
שניתן על-ידי כבוד השופטים: י' פלפל,
נ' הנדל ור' י-ה-כ"ץ
פסק-דין
השופט מ' חשין:
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע - לאחר הודאה בכתב-אישום מתוקן - בכך שעשה מעשה סדום, ארבע פעמים, בילד כבן 9. משבא בית-משפט קמא לגזור את עונשו של המערער, נחלקו שלושת השופטים בדיעותיהם. שופט אחד סבר כי יש לגזור על המערער עונש מאסר בן שש שנים, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל; שופט שני סבר כי יש ונכון להטיל על המערער עונש מאסר בן 27 חודשים, מתוכם חמישה-עשר חודשים מאסר בפועל ושנים-עשר חודשים מאסר על-תנאי; והשופטת שבמותב סברה כי יש ונכון להטיל על המערער עונש מאסר בן ארבע שנים, מהן שלוש שנים לריצוי בפועל ושנה אחת מאסר על-תנאי. משנמצא כי שלוש הן דעות להטלת עונש מאסר על המערער, וכהוראת סעיף 80(ג)(2) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד1984-, צירף בית-משפט קמא את הדעה המחמירה יותר לדעה המקלה הקרובה אליה, וכך נגזר על המערער עונש מאסר בן ארבע שנים, מהן שלוש שנים מאסר לריצוי בפועל ושנה אחת מאסר על-תנאי. בית-המשפט הוסיף וחייב את המערער לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח, והורה כי עם שיחרורו ממאסרו יעמוד המערער בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה וחצי.
הערעור הוא על גזר-הדין, ושמענו את עורך-דין בטיטו אשר טען למערער בהרחבה, הן על-פה והן בכתב.
עורך-דין בטיטו הפנה את תשומת ליבנו לתקופה הארוכה שעברה מאז ביצוע העבירות נושא הדיון, ולכך שהמערער לא עבר כל עבירה במשך תקופה זו. כן הוסיף עורך-דין בטיטו והודיענו כי שליחתו של המערער לבית האסורים עלולה לגרום לו נזק בלתי-הפיך ולקטוע תהליך של שיקום שהוא מצוי בו בפיקוח שירות המבחן לנוער. קצינת שירות המבחן, הגב' בתיה ויידנפלד, הוסיפה והודיעתנו כי המערער משתף פעולה כראוי עם שירות המבחן, כי מצוי הוא בפיקוח ובקבוצה טיפולית, בהוסיפה כי השהות בכלא עלולה לגרום לו למערער פגיעה ונזק. מטעם זה מציע שירות המבחן שלא לשלוח את המערער לבית האסורים אלא לגזור עליו עונש שלא יהיה מאסר בפועל.
עורך-דין למברגר, בא-כוח המדינה, טען לפנינו כי לדעת המדינה יש לשלוח את המערער לבית האסורים לתקופה משמעותית. בא-כוח המדינה הסב את תשומת ליבנו למצוקה של משפחת הקורבן, בהוסיפו כי שליחתו של המערער לעבודות שירות יהווה מסר שלילי ביותר לחברה. יחד עם זאת הוסיף עורך-דין למברגר והודיענו, כי המדינה משאירה את משך תקופת המאסר לשיקול דעתו של בית-המשפט.
אין ספק שהמעשים אשר עשה המערער בילד הקטן בן ה9- הינם מעשים חמורים עד מאד, ודי לקרוא בתסקיר אשר נכתב אודות הקורבן כדי להבין כי אותו ילד ישא עימו צלקות בנפשו שנים רבות אולי עד אחרית ימיו. יתר-על-כן, אותו קטין זקוק לטיפול פסיכולוגי ואין ספק כי רק טיפול מעמיק יוכל לסייע לו להבריא את נפשו הפצועה. לא נאריך במצבו של אותו קטין ואין צורך בדמיון מפליג כדי להבין את הדברים המובנים מאליהם. אכן, מעשה כמעשהו של המערער תובע עונש חמור כדבר המחוקק.
מן הצד האחר, לא נוכל להעלים עינינו מגורמים אלה המושכים אל העבר האחר, אל עבר קולת העונש. המערער היה כבן 16 שנים בעת שביצע את מעשה הסדום בילד הקטן, והיום הוא כבן 19. מסתבר, כי התלונה על העבירות לא הוגשה למשטרה אלא בעבור כשנה לאחר המעשים, ומאז עברו כשנתיים נוספות עד שהתביעה והמערער הגיעו לכלל עיסקת טיעון. לא מצאנו הצדק לשיהוי כה רב בסיום ההליכים, ואולם לעניין גזירת העונש לא נוכל להתעלם מכך שמתבקשים אנו לגזור את עונשו של המערער כשלוש שנים לאחר מעשה; ובעוד אשר בעת העבירות היה המערער כבן 16, הנה כיום הוא נער בוגר כבן 19.
התלבטנו לא מעט בעונש הראוי להטיל על המערער; והגם ששלושת השופטים בבית-משפט קמא נחלקו בדיעותיהם, מצאנו טעם רב בדברי כל אחד ואחד מהם. ואולם בשוקלנו את נסיבות העניין כולן, ובלא שנגרע כהוא-זה מדבריהם של כל אחד משופטי בית-משפט קמא, סבורים אנו - לא בלי היסוסים, אפשר אף היסוסים ניכרים - כי ראוי להקל בעונשו של המערער. ואולם לא נוכל להקל בעונשו כדי אי הטלת עונש מאסר. המעשה שעשה המערער הוא כה חמור, עד שלא נוכל לקבל כי ייפטר מעונש מאסר מכל וכל.
אנו מחליטים איפוא לגזור על המערער עונש מאסר לתקופה של שלושים חודשים, מתוכם חמישה-עשר חודשים למאסר בפועל ויתרת חמישה-עשר החודשים מאסר על-תנאי, והתנאי הוא כאמור בפסק-דינו של בית-משפט קמא. חיובו של המערער בפיצוי המתלונן יעמוד בעינו, וכמותו הצו כי המערער יעמוד בפיקוח שירות המבחן כאמור בפסק-דינו של בית-משפט קמא.
תסקירי שירות המבחן אשר נכתבו באשר למערער יישלחו לשירות בתי הסוהר ושירות בתי הסוהר ישקול - בהתייעצות עם שירות המבחן - מתן המשך טיפול למערער. כן נסב את תשומת לב שירות בתי הסוהר למצבו הנפשי של המערער ולצורך לפעול להגנתו, הכל כפי שתואר בדו"חות שירות המבחן לנוער.
המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום ראשון, 30 באפריל 2000, עד השעה 12:00 בצהריים, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בבאר שבע. הערבויות הקיימות לשיחרורו של המערער יעמדו בעינן.
היום, ח' בניסן התש"ס (13.4.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00023090.G02