פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2132/99

מדינת ישראל נ. פיני מזרחי

ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירת הריגה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 02/11/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2132/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה המתה בקלות דעת והריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירת הריגה.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2132/99 — מדינת ישראל נ. פיני מזרחי

ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיב בגין עבירת הריגה.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת הריגה לאחר שדקר למוות צעיר אחר במהלך ויכוח. בית המשפט המחוזי גזר עליו 8 שנות מאסר בפועל. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בקובעו כי יש להחמיר בענישה בעבירות של שימוש בסכין וקיפוח חיי אדם, במיוחד בקרב צעירים, כדי להרתיע מפני התופעה. בית המשפט העליון החמיר את עונשו של המשיב והעמידו על 10 שנות מאסר בפועל.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי העונש המקורי היה קל מדי בהתחשב בחומרת המעשה (הריגה) ובצורך להילחם בתופעת האלימות והשימוש בסכינים בקרב צעירים.

השלכות רוחב

הפסיקה מדגישה את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות הריגה המבוצעות באמצעות סכינים, כחלק מהמאבק החברתי בתופעה.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, ע' זועבי
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 1999

ניתוח פסק הדין

תובעים

נתבעים

  • פיני מזרחי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר אינו מבטא את סלידת החברה מהמעשה.
  • יש להחמיר בעונש באופן משמעותי כדי להרתיע מפני תופעת השימוש בסכינים בקרב צעירים.
טיעוני ההגנה
  • המפגש בין הצדדים היה אקראי והמשיב ביקש ליישב סכסוך.
  • התוצאה הקטלנית הייתה מקרית ובלתי מכוונת.
  • שליפת האולר הייתה רגעית בלהט הוויכוח.
  • יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העונש שנגזר בערכאה הראשונה משקף נכונה את חומרת המעשה אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם.

תגיות נושא

  • הריגה
  • ענישה
  • אלימות
  • שימוש בסכין

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
120
חודשי מאסר על תנאי
24
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8088/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2132/99 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ע' זועבי המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פיני מזרחי ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 16.2.99 בתיק 8088/98 שניתן על-ידי כבוד השופטת ט' שחף תאריך הישיבה: כ"ג בחשוון תש"ס (2.11.99) בשם המערערת: עו"ד אלון אינפלד בשם המשיב: עו"ד אהוד בן יהודה פסק-דין המשיב הורשע בהריגה ונדון ל10- שנות מאסר מתוכן 8 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. המשיב, צעיר כבן 21 קיפח את חייו של צעיר אחר כבן 22 שנה בשל סכסוך של מה בכך, בדוקרו אותו דקירה קטלנית באולר שהיה ברשותו. המדינה מערערת בפנינו על קולת העונש. לטענתה, אין בעונש שנגזר, כדי לבטא את סלידת החברה מן המעשה הנפשע שהביא לקיפוח חיי אדם. לפיכך מבקשת היא להחמיר בעונש בצורה משמעותית. הסניגור המלומד הדגיש את נסיבות האירוע - מפגש אקראי בין השנים כשהמשיב מבקש ליישב סכסוך ביניהם - את מקריות התוצאה המתבקשת גם ממקום הדקירה בגופו של המנוח ואת נסיבותיו האישיות של המשיב. לטענתו, לא חשב המשיב שעלולה לקרות תוצאה קטלנית כפי שקרתה ושליפת האולר היתה מקרית ורגעית בלהט הויכוח. קיפוח חיי אדם הוא המעשה הנפשע והנורא ביותר שניתן להעלות על הדעת. הקלות הבלתי נסבלת של יישוב סכסוכים - בעיקר בין צעירים - באלימות ובדקירות סכינים המסתיימת לא אחת במוות, מחייבת גיוס כל משאבי החברה כדי לעקור את התופעה משורש. על בתי המשפט לתרום תרומתם על ידי ענישה חמורה ומרתיעה. תופעות של שימוש בסכין תוך כדי ויכוח שפשתו במקומותינו מצביעות על יחס של זלזול בחיי הזולת, של אטימות כלפי אחרים, של אדישות לרווחתם ולשלומם של אחרים ושל פורקן מהיר ומידי של יצרים. על הריגת אדם יש להעניש בכל חומרת הדין. העונש המירבי על עבירה זו הוא 20 שנות מאסר בפועל. בהשיתו על המשיב 8 שנות מאסר בפועל התחשב בית המשפט בנסיבות המקלות אל מול חומרת העבירה ותוצאותיה הטרגיות. נראה לנו כי בית המשפט נתן משקל יתר לנסיבותיו של המשיב כפי שהועלו גם בפנינו על-ידי הסניגור. אכן, יש בכל אלה כדי להוות שיקול שלא יושת על המשיב העונש המירבי או עונש קרוב לו, אולם אין בהם כדי להצדיק עונש של 8 שנות מאסר בפועל בלבד. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור. מאחר ואין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם מי שהורשע בדינו, קובעים אנו כי תחת עונש המאסר בן 10 שנים שמתוכן 8 שנים בפועל, שנגזרו על המשיב, ישא הוא בעונש מאסר בן 12 שנה שמתוכן 10 שנות מאסר בפועל מיום מעצרו ושנתיים מאסר על תנאי מיום השחרור מהמאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג העבירה בה הורשע או עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע או עבירה שיש בה יסוד של איום והיא פשע. ניתן היום, כ"ג בחשוון תש"ס (2.11.99). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן -מזכיר ראשי