פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2103/98
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופט י' אנגלרד
המערער: האני מוסא חוסני
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום 2.3.98 בת.פ. 3431/97
שניתן על ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'ה
תאריך הישיבה: כ"ה באייר תשנ"ח (21.5.98)
בשם המערער: ג'ואד בולוס
בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות
פ ס ק - ד י ן
המערער ואחרים מבני משפחתו באו לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי לצפות במהלך משפטו של אחד מאהר עבדו, שהועמד לדין על מעשה שוד שביצע כלפי אחיו של המערער. במהלך הפסקה במשפט פרצה תגרה בין בני משפחת המערער לבני משפחת עבדו. אחד מבני משפחת עבדו הלם באגרופו בפני אביו של המערער. סמוך לאחר מכן, קרב המערער לאיאד עוויסאת (המתלונן), שהוזמן לבית המשפט כעד-הגנה מטעמו של הנאשם עבדו, ובעזרת סכין חיתוך ("סכין יפנית") חתך אותו מאזור הקרקפת ועד לחלק האחורי של האוזן. התגרה הותירה אחריה שני נפגעים: לאביו של המערער נגרם שבר באף ואלו למתלונן נגרמה פציעה ממשית שהצריכה אישפוז בבית חולים למשך שמונה עשר יום.
בשל גרימת החבלה למתלונן הורשע המערער, על יסוד הודאתו, בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי, וכן חייבו לפצות את המתלונן בסך 15,000 ש"ח. הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר הממשי.
הסניגור המלומד, שלא חלק על חומרת מעשהו של המערער, ביקש למצוא מידה מקלה בנסיבות בהן ביצע המערער את עבירתו, היינו לאחר שראה כיצד בני החבורה היריבה פוגעים באביו. כן טען, כי בית המשפט המחוזי, בגזרו מאסר ממשי, לא ייחס משקל נאות לעברו הנקי של המערער, להודאתו בעובדות שהיתה מלווה בחרטה, ולהמלצת שירות המבחן שהציע לבית המשפט להימנע ממאסר שיש עמו כליאה. חזרנו ועיינו בתסקירו של שירות המבחן, שעל המלצתו חזרה גב' מור גם בפנינו, וכן בנסיבותיו של המקרה שבעטיו הובא המערער לדין. יש להצטער על כך כי המערער, שעד למקרה זה תיפקד מכל בחינה שהיא כאזרח מתוקן, חרג במקרה הנדון מדרכו הרגילה ועשה שימוש בסכין לתקיפה אלימה. על-פי מהות עבירתו וחומרת תוצאותיה ראוי היה המערער להיענש במאסר ממשי לתקופה ארוכה. בהטילו על המערער מאסר לתקופה קצרה יחסית התחשב בית המשפט המחוזי, לקולה, בכל הנסיבות עליהן עמד הסניגור בפנינו. העונש שהוטל נראה לנו מאוזן, ולא ראינו טעם המצדיק להתערב בו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כה' באייר תשנ"ח (21.5.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
צ ו
לבקשת הסניגור, ובלא התנגדות מצד התביעה, הננו דוחים את תחילת ריצוי המאסר הממשי. על המערער להתייצב לריצוי עונש, במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום 20.7.98 לא יאוחר מהשעה 12:00. למען השלמות נציין כי מטרת הדחייה היא לאפשר למערער להימצא ליד רעיתו, הצפויה ללדת בראשית חודש יולי. הערבויות בהן שוחרר המערער עד היום תעמודנה בעינן.
ניתן היום, כה' באייר תשנ"ח (21.5.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98021030.F01