פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1986/00
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערערים: 1. ברוריה זגורי
2. אשר אלמועלם
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט
השלום בבאר-שבע בת.פ. 3200/98 מיום 7.3.00
שניתנה על ידי כבוד השופט מ' מיכליס
תאריך הישיבה: ט"ו באדר ב' התש"ס (22.3.00)
בשם המערערים: עו"ד ירון ברזילי
בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד
פסק-דין
המערער הועמד לדין פלילי, ובגמר ראיות התביעה טען שאין להשיב לאשמה. בית המשפט דחה הטענה תוך שהפנה ל"ממצאים" שקבע בשני משפטים קודמים. על דרך הנמקה זו נתבקשה פסילת בית המשפט, בטענה שבית המשפט מכריע הדין בתיק שלפנינו על בסיס הממצאים שקבע בתיקים הקודמים. בית המשפט דחה הבקשה בציינו כי ההפניה לאותם תיקים נועדה להפנותם לכך שהוא עצמו נתן דעתו לבעיות משפטיות הכרוכות בראיות נסיבתיות והמתעוררות בתיק שבפניו, כמו גם באותם תיקים אחרים. נראה לי כי לאור הסברו זה של בית המשפט, דין הערעור להדחות. אמנם, ההפניה ל"ממצאים" אינה מוצלחת, שהרי - לפי הסברו של בית המשפט עצמו - ההפניה היא לדין ולא לעובדות, אך דומה שאין בהתבטאות זו כדי להצביע על משוא פנים המצדיק פסלות.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ו באדר ב' התש"ס (22.3.2000).
ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00019860.A01/דז/