פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1976/00
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערערים: 1. טאהר ג'אבר
2. בסאם ג'אבר
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בירושלים מיום 16.1.2000
בת.פ. 289/99 שניתן על-ידי כבוד
השופטת מ' מזרחי
בשם המערערים: עו"ד א' עטרי
בשם המשיבה: עו"ד ע' לינדר
בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור
פ ס ק - ד י ן
בצוהרי יום 7.10.99 סיכם המערער 1 עם אחד אבו-מוסא ועם אדם נוסף, כי יספק להם סם מסוכן מסוג הירואין תמורת סך 20,000 ש"ח. אבו-מוסא, כמסתבר, היה סוכן סמוי שהופעל על-ידי המשטרה ללכידת סוחרי סמים והאדם שנילווה אליו היה שוטר סמוי. מקץ שלוש שעות נפגשו שני המערערים עם הסוכן הסמוי והשוטר הסמוי ומסרו לידי אבו-מוסא שקית שהכילה סם מסוג הירואין במשקל 142.88 גרם נטו. באותו מעמד הודיע השוטר לשניים כי הוא עוצר אותם. במהלך מעצרו דקר המערער 2 את אבו-מוסא בגבו.
שני המערערים הובאו לדין והורשעו על סמך הודיותיהם בניסיון לסחר בסם מסוכן. המערער 1 הורשע, בנוסף לכך, גם בעשיית עסקה בסם מסוכן, ואילו המערער 2 הורשע גם בחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 1 54 חודשי מאסר בפועל, ועל המערער 2 58 חודשי מאסר בפועל. בנוסף נגזרו לכל אחד מן המערערים 12 חודשי מאסר על-תנאי לתקופה של שנתיים.
הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. סניגורם של המערערים טען כל שניתן היה לטעון לזכות כל אחד מהם. שקלנו את טענותיו וכן את הערכות והמלצות שירות המבחן ובאנו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותנו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. העונשים שנגזרו על המערערים הולמים את חומרת העבירות בהן נמצאו אשמים, ואף הביאו בחשבון את נסיבותיו האישיות של כל אחד מן השניים. איננו מתעלמים מן הסיכוי האפשרי שבעקבות פרשה זו יפיקו המערערים לקח ראוי ויתקנו את דרכיהם, וביטוי ראשוני לסיכוי זה ניכר בהתנהגותם החיובית בבית הסוהר וברצונם להיגמל מהתמכרות לסמים מסוכנים. אם יתמידו בכך חזקה שהדבר יובא בחשבון לטובתם, בהגיע עניינם לדיון לפני ועדת השחרורים.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ד' בחשון תשס"א (2.11.2000).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00019760.F01