פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1722/01

שמעון סלוק נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (בקשה להמרת מאסר בפועל בעבודות שירות) בגין הרשעה במעשה מגונה בנסיבות אינוס.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/03/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1722/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעשים מגונים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש (בקשה להמרת מאסר בפועל בעבודות שירות) בגין הרשעה במעשה מגונה בנסיבות אינוס.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1722/01 — שמעון סלוק נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש (בקשה להמרת מאסר בפועל בעבודות שירות) בגין הרשעה במעשה מגונה בנסיבות אינוס.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער, רופא שיניים, הורשע בביצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס בחולה. במסגרת הסדר טיעון, נגזרו עליו 6 חודשי מאסר, מתוכם חודשיים בכליאה ממשית וארבעה בעבודות שירות, וכן תשלום פיצוי למתלוננת. המערער ערער לבית המשפט העליון בבקשה להמיר את כל תקופת המאסר לעבודות שירות, בהסתמך על המלצת שירות המבחן. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מעשיו של המערער, שכללו הפרת חובת אמון מיוחדת כלפי מטופלת, מצדיקים ענישה של מאסר בפועל, וכי התקופה שנקבעה מהווה ביטוי מינימלי לחומרת המעשים.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' מצא, י' טירקל, א' א' לוי
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין ממרץ 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שמעון סלוק

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המעשים פגעו בפרטיות ובכבוד המתלוננת תוך הפרת חובת אמון של רופא.
  • העונש שנגזר משקף ביטוי מינימלי לחומרת העבירה.
  • הסדר הטיעון נבע משיקולים פרקטיים של מניעת עדות המתלוננת והבטחת הפיצוי.
טיעוני ההגנה
  • יש להמיר את כל תקופת המאסר בפועל לעבודות שירות.
  • עמדת שירות המבחן תומכת בהקלה בעונש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודיית המערער בעובדות כתב האישום

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
2
חודשי מאסר על תנאי
24
חודשי שירות עבודה
4
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
15000

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1165/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1722/01 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערער: שמעון סלוק נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.1.01 בת"פ 1165/00 שניתן על-ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ והשופטים ח' גלפז ונ' ממן תאריך הישיבה: יח' באדר תשס"א (13.3.01) בשם המערער: עו"ד מ' גלעד בשם המשיבה: עו"ד ר' מטר בשם שירות המבחן: גב' ב' וייסמן פ ס ק - ד י ן המערער, רופא שיניים העושה מסלול של התמחות במחלקת פה ולסת בבית החולים 'פוריה' שליד טבריה, הורשע בביצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס בגופה של חולה, תיירת מצ'כיה, שטופלה על-ידיו במרפאת בית החולים. הרשעתו התבססה על הודייתו בעובדות, שנמסרה במסגרת הסדר טיעון. על-פי ההסדר, שבעיקרו התייחס לנושא העונש, ביקשה התביעה לגזור על המערער שישה חודשי מאסר בפועל, שחלקם ירוצו בעבודות שירות, ואילו ההגנה ביקשה שכל ששת החודשים ירוצו בעבודות שירות, בית המשפט גזר על המערער שישה חודשי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי, וזאת בנוסף לחיובו לשלם למתלוננת פיצוי בסך 15,000 ש"ח, אשר בפועל שולם על-ידיו למתלוננת לפני מתן פסק הדין. ביחס למאסר בפועל הורה בית המשפט, כי חודשיים מן התקופה הכוללת ירוצו על-ידי המערער בכליאה ממשית ואילו יתרת התקופה (ארבעה חודשי מאסר נוספים) ירוצו על-ידיו בעבודות שירות. טענתו היחידה של הסניגור בערעור שלפנינו היא, כי בנסיבות העניין ראוי היה לבית המשפט לקבל את עמדת הסניגוריה - שנתמכה על-ידי שירות המבחן - ולהורות כי כל ששת חודשי המאסר שהושתו על המערער ירוצו על-ידיו בעבודת שירות. לא מצאנו יסוד לקבל טענה זו. המעשים המגונים שעשה המערער בגופה של המתלוננת פגעו בפרטיותה ובכבודה ונעשו תוך הפרת חובת האמון המיוחדת המוטלת על רופא כלפי מטופליו. מעשים אלה, לפי מהותם ונסיבות ביצועם, הצדיקו את הענשת המערער במאסר ממש לתקופה משמעותית. הסכמת התביעה לכריתת הסדר טיעון עמו הונעה, כפי שנקל להיווכח, מרצונה לאפשר למתלוננת לחזור לארצה מבלי שתידרש להעיד במשפט וכן לגבות מן המערער, קודם ליציאתה, את כספי הפיצויים שהסכים וחויב לשלם לה. בחיובו לרצות שני חודשי מאסר, שיש עימם כליאה ממשית, יש משום מתן ביטוי מיזערי לחומרת הנסיבות בהן ביצע את עבירתו. הערעור נדחה. ניתן היום, יח' באדר תשס"א (13.3.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 01017220.F01