פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1578/99
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
המערער: רמי ביטון
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי
בנצרת מיום 27.1.1999 בתיק פל' 573/97
שניתן על ידי כבוד השופטים: ע' ר' זועבי
ח' גלפז, י' כהן
תאריך הישיבה: ב' בטבת התשס"ב (17.12.01)
בשם המערער: עו"ד יוסף עאמר; עו"ד עאדל דבאר
בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש יולי 1997 הובאה צעירה מהונגריה לישראל, באמתלא שתועסק כרקדנית, ורק לפני עלייתה למטוס נאמר לה שהיא תועסק בזנות. על פי הנטען, נלקחה אותה אשה לחיפה, וכבר ביום המחרת הגיע לשם המערער אשר הוביל אותה לטבריה, שם החלה לעסוק בזנות עבור המערער ואביו. את כל האתנן ששולם למתלוננת נטל המערער, ולה ניתנה הרשות להותיר בידה רק את הסכומים ששולמו לה כתשר. על פי האמור בכתב האישום, הוחזקה המתלוננת על כורחה ובתנאים קשים, ואפילו המזון שסופק לה לא היה במידה מספקת.
מכתב האישום עולה עוד, שבדרך האמורה יובאו לישראל שתי נשים נוספות, בחודש אוגוסט 1997, וגם הן הועסקו בזנות. ביחס לאחת מהן (בה עוסק האישום השלישי) נטען, כי המערער גם אנס אותה.
בעוד ההליכים באישומים שפורטו עד כה מתנהלים, שוחרר המערער למעצר-בית, בין היתר, על מנת שיוכל לבקר את אביו שחלה. דא עקא, המערער מעל באמון שניתן בו, הואיל ומהנטען באישום הרביעי עולה, שגם בתקופה זו הוסיף להעסיק נשים בזנות, בבתי מלון שונים בטבריה, ואת אחת מהן הוא אף אנס.
לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער בעבירות של סרסרות למעשי זנות, שידול למעשי זנות, תקיפה, סחיטה באיומים, מעשה מגונה, אינוס והפרת הוראה חוקית. המערער זוכה מעבירות נוספות שיוחסו לו, וביניהן עבירה אחת של אינוס, וכליאת שווא של המתלוננות.
בעקבות הרשעתו, גזר בית המשפט המחוזי בנצרת למערער 11 שנות מאסר ו3- שנים מאסר על-תנאי, וכן הוחלט לחלט ערבות בסך של 5000 ש"ח שניתנה על ידי המערער בבית משפט השלום בטבריה.
הערעור אשר הונח בפנינו הופנה מלכתחילה נגד שני חלקיו של פסק-הדין. בא-כוח המערער הגיש לנו נימוקי ערעורים מפורטים בכתב, בהם הביא את השגותיו על הרשעת שולחו. אך נראה שגם לו היה נהיר כי יקשה עליו להתמודד עם ממצאים של עובדה שהוכרעו בערכאה הראשונה, לאור התרשמותה מהעדים אשר הופיעו בפניה, ועל כן הודיע במהלך טיעונו שהחליט לצמצם את הערעור לעניין העונש בלבד.
חרף האמור, ובמהלך הטיעון של באת-כוח המדינה, ממנו התרשם המערער כי מיוחסת לו גם עבירה של סחר בנשים, הוא ביקש להוסיף דברים מפיו, והתרנו לו זאת.
בשלב זה התברר כי למערער היו השגות נוספות על ההרשעה, אך אין בידינו לקבלן. בית המשפט המחוזי פרט בהכרעת דינו מדוע החליט להעדיף את גרסתם של עדי המשיבה, ואיננו סבורים כי נתפס לתוצאה שגויה. אדרבא, עדותן של המתלוננות היתה שלובה בהודאה-חלקית של המערער עצמו, שבמרכז הגנתו עמדה הטענה כי למעשה היה עושה-דברו של אביו בלבד, ועל כן חלקו בפרשה מצומצם.
את התיאור הזה קשה היה לאמץ לנוכח פעלתנותו הרבה של המערער בחודשים הרבים שנמשך עיסוקו בסרסרות, ותיאור זה גם אינו מתיישב עם העובדה שהוא הוסיף לעסוק בכך, גם כשניתנה לו הרשות להמיר את המעצר במעצר-בית, ובעת שאביו כבר לא היה פעיל בתחום זה.
מכאן דעתנו שלא נפל פגם בהרשעה, וכך היא מסקנתנו לעניין העונש. למערער הרשעות קודמות רבות, בעיקר באלימות ואיומים, ונראה שכבר בשנת 1996 פנה לתחום נוסף - סרסרות בזנות. עובדה אחרונה זו מצאה ביטוי בתיק נוסף בו הורשע המערער, ובו נגזר עונשו 4 ימים בלבד לאחר שניתן גזר הדין נשוא הערעור. מאותו תיק עולה שכבר בתחילת שנת 1996 עסק המערער בסרסרות ובשידול לזנות, בצדן של עבירות נוספות, רובן בגין אלימות. בתיק זה נגזר למערער עונש מאסר של 4 שנים, אך מפיה של באת-כוח המשיבה הבנו כי עונש זה הועמד בערעור על 3 שנים בלבד, והחשוב לענייננו הוא, שאת תקופת המאסר הזו עתיד המערער לשאת בחופף למאסר שנגזר לו בתיק הנוכחי.
הנה כי כן, מדובר במי שהפך את העבריינות לדרך-חיים, אלא שהפעם היו כרוכים בה גם יחס מבזה ומשפיל כלפי המתלוננות, וניצול גופן לעשייתם של רווחים ולסיפוק יצריו-שלו. אין ספק שהעונש שהושת על המערער אינו קל, אך הוא הולם את מסכת האירועים בגינה הורשע, ומכאן דעתנו שדינו של הערעור להדחות, וכך אנו עושים.
ניתן היום, ב' בטבת תשס"ב (17.12.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 99015780.O08 /אז
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il