פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1545/01
בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' א' לוי
המערער: צלאח דיב
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על הכרעת-הדין וגזר-הדין שניתנו
בבית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.2.01 בת"פ 1248/00.
תאריך הישיבה: א' באייר תשס"א (24.4.01)
בשם המערער: עו"ד עותמאן רמי
בשם המשיבה: עו"ד אלון אינפלד
בשם שירות המבחן: גב' ברכה וויס
פסק-דין
המערער הורשע במסגרת עיסקת טיעון בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, בידותו אבנים לעבר רכב בטחון.
על פי עיסקת הטיעון בינו לבין המשיבה, הודה המערער בעובדות שיוחסו לו והוסכם שהמדינה תבקש מאסר בפועל של 9 חודשים.
בית המשפט לא קיבל את הסדר הטיעון, והטיל על המערער עונש מאסר של 12 חודשים, מאסר על-תנאי בן שנה, וכן מבחן לשנה.
הערעור מכוון כנגד המאסר בפועל, והטענה המרכזית היא שלא היה מקום לחרוג מעסקת הטעון.
המדינה תומכת בערעור. בפנינו העלה בא-כוחה את השיקולים שהביאו לעיסקה האמורה, בין השאר הודאת המערער, קיומו של סיכון לזיכוי, העובדה שעל שותף לעבירה נגזרו שבעה חודשי מאסר, והאינטרס הציבורי בכלל ובמקרה הזה בפרט, לקיים את הסדר הטיעון.
אכן, העונש כשלעצמו איננו חמור יתר על המידה, והוא הולם את העבירה ואת מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה. יחד עם זאת שוכנענו שהמקרה ונסיבותיו לא הצדיקו סטיה מהסדר הטיעון.
לפיכך, אנו מחליטים לקבל את הערעור במובן זה שאנו מעמידים את עונש המאסר בפועל על תשעה חודשים (במקום שנים עשר חודשים). יתר חלקיו של גזר הדין ישארו על כנם.
ניתן היום, א' באייר תשס"א (24.4.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 01015450.O01 /אז
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444