פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1468/01
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
המערער: ווג'די אבו עון
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום 7.1.01 בת.פ. 1244/00 שניתן
על-ידי כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור
תאריך הישיבה: כ"ז בסיון תשס"א (18.6.01)
בשם המערער: עו"ד דראושה עבד אלכרים
בשם המשיבה: עו"ד תמר פרוש
בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער הודה כי בתאריך 8.10.00, במחנה הפליטים שועפאת, ידה אבנים לעבר ג'יפים של משמר הגבול בתוכם היו חיילים, מתוך כוונה לפגוע ברכבים, ולסכן את ביטחונם של נוסעיהם. המערער הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיבי תחבורה לפי סעיף 332(3) של חוק העונשין, ובית המשפט גזר לו 15 חודשי מאסר בפועל ו12- חודשי מאסר על-תנאי.
המערער סבור שהעונש נוטה לחומרה, בעיקר משום שלא נשמר יחס סביר בינו לבין עונשים שנגזרו למעורבים אחרים באירועים דומים, ובכללם האירוע בו הוא הורשע. יותר מכך, המערער הפנה גם לעובדה שאותם נאשמים נוספים ליוו את יידוי האבנים במעשים נוספים, בעלי אופי חמור, כמו תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות והצתה של תחנת המשטרה בעיר העתיקה.
בחנו את טענותיו של בא-כוח המערער ואת הנמקתו של בית המשפט המחוזי, ולא סברנו כי יש מקום לשנות מהעונש אשר הושת על שולחו. האירוע הנוכחי אינו הפעם הראשונה בו חוטא המערער בעבירות מסוג זה, וכבר בחודש ינואר 95 הוא נמצא מבצע מעשה דומה, בגינו אף נשא בעונש מאסר בן 8 חודשים. כפי שעינינו רואות, המערער לא למד את הלקח הנדרש, ולנוכח הסיכון הרב הכרוך ביידוי אבנים לעבר רכבים ונוסעיהם, תופעה שלמרבה הדאבה הפכה לשכיחה, אין מנוס מגזירתם של עונשים קשים וכואבים, מתוך כוונה להרתיע את הרבים ולתרום לצמצום ממדיה של התופעה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ז בסיון תשס"א (18.6.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 01014680.O01 /אז
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444