פסק הדין המלא
החלטה בתיק ע"פ 1367/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1367/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
משה אלמשלי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בתפ"ח 627/03 מיום 28.12.03 שניתן על-ידי כבוד השופטים י' צבן, צ' זילברטל, מ' דרורי
תאריך הישיבה:
ט"ו באלול תשס"ד
(01.09.2004)
בשם המערער:
עו"ד אשר אוחיון
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים:
עו"ד נעמי גרנות
גב' ברכה וייס
פסק-דין
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים, על-פי הודאתו, בעבירה של מעשה סדום, עבירה כהגדרתה בסעיף 347(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו לשיבעה חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת המעצר) ולשניים עשר חודשים מאסר על-תנאי. הערעור הוא על חומרת העונש.
העובדות שלעניין היו אלו, שהמערער יצר קשר באמצעות "צ'ט" באינטרנט עם קטין - המתלונן - שהיה בן 14 פחות שבועיים אך הציג עצמו כנער בן 16-15 שנים. המערער מצידו, גבר כבן 35, הציג עצמו כבן 26-25. במהלך ההתכתבות בין השניים הוסכם כי ייפגשו "להתמזמז ולהתנשק", והמערער הוסיף וציין כי אפשר יהיה גם "אקט מיני". השניים נפגשו והביאו האחד את השני לפורקן מיני בלא שהיתה חדירה. בגזר-דינו עמד בית-משפט קמא על חומרת מעשהו של המערער, ועל צידנו שלנו נוסיף כי גם אנו רואים במעשה מעשה קשה. כך, הן מבחינת גילו הצעיר של הנער, הן מבחינת הפרש הגילים שבינו לבין המערער, הן מבחינת הניצול לרעה של השיחה באמצעות "צ'ט" באינטרנט והן מבחינת הנזקים הנפשיים שנגרמו לנער כעולה מתסקיר הנפגע שהוגש לבית-המשפט. בהקשר זה נוסיף כי איננו מקבלים את טיעוניו של עורך-דין אוחיון ששומה היה עליו על בית-משפט קמא להתעלם מתסקיר הנפגע, באשר לא הוכח בבירור הקשר הסיבתי בין סערת הנפש שעברה על המתלונן - וטרם נסתיימה - לבין המעשה שעשה עם המערער.
עורך-דין אוחיון, בא-כוח המערער, טען לפנינו כי המערער עשה מעשים שעשה בתום לב, וכראיה לכך הצביע על שיתוף הפעולה של המערער עם המשטרה מיד לאחר מעצרו. כן הוסיף עורך-דין אוחיון וטען כי העונש שנגזר על מרשו אינו עונש מידתי בשים לב לנסיבות העניין בכללותן. שירות המבחן הודיענו כי הוחל בטיפולו של המערער - טיפול הניתן לעברייני מין - וכי שליחתו לבית-האסורים תיקטע את הטיפול באמצעו ותוריד לטימיון מאמצים שהושקעו בטיפול. כן ציינה נציגת שירות המבחן את שיתוף הפעולה של המערער, והמליצה כי ייגזר עליו עונש מאסר בעבודות שירות והעמדתו לפיקוח שירות המבחן. עורך-דין אוחיון הסכים לציווי צו מבחן ובהקשר זה הוסיף כי כבר עתה רואה עצמו המערער כעומד במבחן אף שלא חוייב לדבר.
שקלנו את טיעוניהם של באי-כוח בעלי-הדין, ולמרות היסוסינו החלטנו כי ראוי בנסיבותיו של העניין להקל בעונשו של המערער. בייחוד נתנו דעתנו בהקשר זה לטיפול בקבוצה שהמערער עובר בימים אלה, ובסוברנו כי ייטב גם למערער גם לחברה אם תינתן הזדמנות למערער להוכיח כי האירוע הקשה שאירע לו היה אירוע מיקרי. נוסיף עוד כי המערער הינו אדם נורמטיווי המפרנס את עצמו בכבוד וכי אין הוא נושא אחרי גבו כל עבר פלילי.
אנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור ותחת גזר-דין המאסר בפועל שנגזר על המערער אנו מחליטים לגזור עליו שישה חודשי מאסר. בהסכמת המערער אנו מוסיפים ומצווים כי יעמוד בפיקוחו של שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים. עונש המאסר על-תנאי שגזר-בית-משפט קמא יישאר על כנו.
אנו שוקלים אפשרות כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, ולעניין זה נבקש את חוות-דעתו של הממונה על עבודות השירות. חוות-דעת זו תוגש לנו תוך 30 ימים ואם יומלץ על עבודות שירות נחליט בנושא אף בלא לשמוע טענות נוספות מפי בעלי-כוח בעלי-הדין.
היום, ט"ו באלול תשס"ד (1.9.2004).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04013670_G05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
אש