פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1193/97
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער: אבי בן יוסף פינטו
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 12.11.96 בת.פ. 154/93
שניתן על ידי כבוד השופטים:
ג' גלעדי, צ' סגל ונ' הנדל
תאריך הישיבה: ב' בתמוז התשנ"ז (7.7.97)
בשם המערער: עו"ד ח' כהן ועו"ד ר' דרחו
בשם המשיבה: עו"ד א' פלמור-הרץ
פסק-דין
1. המערער הורשע בעבירה של מעשה סדום ונדון למאסר חמש שנים לריצוי בפועל וכן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו לתקופה של תשעה חדשים.
הערעור שלפנינו סב על ההרשעה ועל חומרת העונש כאחד.
2. עמדתו של המערער בבית המשפט המחוזי היתה שאירוע הבעילה כלל לא אירע. לענין זה נמצאה עדותה של המתלוננת מהימנה ואף נמצאו לה תימוכין חיצוניים למכביר. לעומת זאת לא נמצאה עדות המערער מהימנה.
לפנינו שינה פרקליט המערער את טעמו או את טעמה (של עמדת מרשהו) והיה מוכן להסכים שאמנם מעשה הבעילה אירע; ועם זאת טען שעדות המתלוננת איננה מהימנה לגבי נסיבות האירוע שלפי גירסתה של המתלוננת בוצע שלא בהסכמתה. אין כל תימוכין לטענה זו בחומר הראיות או בממצאיו של בית המשפט המחוזי המבוססים היטב.
לפיכך אנו דוחים את הערעור על ההרשעה.
לא מצאנו כל עילה להתערב אף במידת העונש. מעשה הסדום בו הורשע המערער בוצע בצורה ברוטלית, חרף מחאותיה של המתלוננת; והעובדה שהתקיימה בין המערער והמתלוננת היכרות מוקדמת שנותקה אינה יכולה להיחשב כגורם מקל. נתנו דעתנו לכל הנסיבות שנטענו לפנינו ונחה דעתנו שאין עילה להתערב אף במידת העונש.
לפיכך אנו דוחים את הערעור.
ניתן היום, ב' בתמוז התשנ"ז (7.7.97).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97011930.B04