פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 10474/02
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 10474/02
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
המערער:
כפיר עטיה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על הכרעת דין וגזר דין שניתנו בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 27.10.02 בת"פ 40046/02 שניתנו על ידי כבוד השופט ש' טימן
תאריך הישיבה:
ד' באלול תשס"ג
(1/9/2003)
בשם המערער:
עו"ד ישראל קליין
בשם המשיבה:
עו"ד נעמי כ"ץ
בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. המערער הורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט ש' טימן) השית על המערער חמש שנות מאסר לריצוי בפועל, והפעיל במצטבר מאסר מותנה בן ארבעה חודשים. כמו כן הוטל על המערער מאסר מותנה של שנה וחצי. הערעור מכוון כנגד ההרשעה, ולחלופין נגד גזר הדין.
2. ביום 4.2.02 נכנס אדם לסניף של בנק הדואר בנתניה כשפניו מוסווים בכובע מצחיה ומשקפי שמש שחורים. האדם החזיק בידו אקדח ופנה לפקיד ודרש ממנו כסף. הפקיד מסר לשודד 1,000 ש"ח במזומן וכרטיסי טלכרט בשווי של 2,334 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע, כי המערער היה זה שביצע את השוד. ההרשעה התבססה, בעיקר על העובדה שבביתו של המערער נמצאה שקית ניילון, בה נתגלו כרטיסי טלכרט, סכום של 140 ש"ח ותעודת זהות של המערער. מספרו של שטר של 100 ש"ח שנמצא בשקית זו תאם מספר שטר שנלקח על ידי השודד במהלך השוד. כמו כן, נמצאה טביעת אצבע של המערער על אחד מכרטיסי הטלכרט. התפיסה של הכסף וכרטיסי הטלכרט בביתו של המערער אירעה כארבעים שעות לאחר ביצועו של השוד.
3. לא מצאנו ממש בטענה של הסניגור המלומד, כי לא היה מקום להרשיע את המערער בעבירה של שוד, וכי מדובר, אם בכלל, בעבירה של החזקת רכוש שהושג בפשע. בנוסף לנתון בדבר הימצאותו של חלק מן השלל בידי המערער לאחר שחלפה תקופה קצרה מאז השוד, היינו, כי מדובר בחזקה תכופה, מתברר כי בעת שנערך החיפוש בביתו של המערער ונתפסו הפריטים האמורים, אמר המערער לאחד מאנשי המשטרה את המשפט הבא: "כמה כבר יכולתי לקחת?". המערער הכחיש שאמר את הדברים. אולם בית המשפט קמא נתן אמון מלא בדברי השוטר שהעיד על מה ששמע מפיו של המערער. ניתן לומר לגבי המשפט שפלט המערער, כי מדובר, למצער, בראשית הודיה. עניין נוסף הפועל לחובתו של המערער, הוא הסברו הכבוש להימצאות השקית עם הכסף וכרטיסי הטלכרט בביתו. רק בעדותו בבית המשפט, אך לא בשלוש האמרות שמסר במשטרה, סיפר המערער כי מצא את השקית ובה הכסף וכרטיסי הטלכרט כשהיא זרוקה ברחוב ולקח אותה לביתו. בית משפט קמא לא נתן אמון בהסבר המאוחר שנתן המערער. נוסיף על כל אלה, כי הערכאה הדיונית לא נתנה אמון בדברי דודתו של המערער, דברים שהיו אמורים לבסס טענת אליבי. לאור התשתית הראייתית שעמדה לפני בית המשפט קמא, הממצא כי המערער היה אכן זה שביצע את השוד מבוסס הוא כהלכה ולא ראינו להתערב בו.
4. הסניגור הנכבד העלה טענה נוספת, שבה מצאנו ממש, ונוגעת היא לעבירה המסוימת שבה צריך היה להרשיע את המערער. כאמור, המערער הורשע בעבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, סעיף המדבר, בין היתר, על שוד המבוצע כאשר השודד מזוין בנשק. על פי עדותו של פקיד הבנק ממנו נשדדו הכסף וכרטיסי הטלכרט, הוא חשב שמדובר באקדח צעצוע. נוסיף, כי האקדח לא נמצא ובית משפט קמא הביע ספק אם נעשה שימוש באקדח אמיתי. לאור זאת, ראוי היה להרשיע את המערער בעבירה לפי סעיף 402(א), ולא לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.
5. המערער תוקף את גזר הדין, בטענה כי בית המשפט קמא החמיר עימו יתר על המידה, שכן לא נתן את המשקל הראוי לגילו הצעיר ולעובדה שמדובר במאסר ראשון. המערער הינו צעיר בן 20 שנה, שהספיק בתקופת חייו הקצרה לצבור לחובתו עבר פלילי משמעותי. מדובר בעבירות רכוש, בריחה ממשמורת חוקית, ואף עבירת מין אחת. עצם העובדה שסעיף העבירה בה מורשע המערער הוחלף לסעיף שהעונש בגינו קל יותר, מחייבת התחשבות מה על דרך הקלה בעונש. כמו כן נראה לנו שיש ליתן משקל נוסף לצד הקולא לעובדה שמדובר בצעיר שזה מאסרו הראשון.
6. אשר על כן, הננו מחליטים:
א. לקבל את הערעור על הכרעת הדין באופן חלקי, במובן זה שתחת הרשעה בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תבוא הרשעה בעבירה של שוד לפי סעיף 402(א) לאותו חוק.
ב. עונש המאסר לריצוי בפועל יופחת ויועמד על 38 חודשים, בנוסף להפעלה במצטבר של המאסר המותנה, כפי שהורה בית המשפט המחוזי. לפיכך על המערער לרצות תקופת מאסר של 42 חודשים, שתחושב מיום מעצרו. המאסר המותנה שהשית בית משפט קמא יעמוד על כנו.
ניתן היום, ד' באלול תשס"ג (1.9.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02104740_S02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
חכ/