פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 10352/01
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 10352/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' א' לוי
המערער:
אילן אלמליח
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 11.12.01 בת"פ 8133/00 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ
תאריך הישיבה:
ט"ו בחשוון תשס"ג (21.10.02)
בשם המערער:
עו"ד ירום הלוי
בשם המשיבה:
בשם שירות-המבחן למבוגרים:
עו"ד נעמי כ"ץ
הגב' ברכה וייס
פסק-דין
המערער נמצא אשם, לאחר שמיעת ראיות, בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת נשק שלא-כדין. בית-המשפט מצא, לאחר שדחה את גירסתו המכחישה של המערער, כי בשל סכסוך עם צעיר במהלך בילוי בדיסקוטק, ירה המערער באקדח, שנשא על גופו, ברגלו השמאלית של הצעיר שנים או שלושה כדורים וגרם לו חבלה חמורה. הצעיר אושפז בבית-החולים ונותח. בשל מעשים אלה, נידון המערער לחמש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.
הערעור הופנה בתחילה כנגד הרשעתו של המערער בחבלה בכוונה מחמירה, אך בדיון בערעור, לאור הערותינו, חזר בו המערער מערעורו כנגד ההרשעה ומיקד את ערעורו בגזר-הדין.
סניגורו, עורך-הדין ירום הלוי, שטען למערער כל אשר ניתן היה לטעון, חזר על הטענות שנטענו בבית-המשפט המחוזי, כי המערער הודה בפני קצין המבחן על כי ירה בצעיר, כי התפייס עימו, וכי הצעיר הבריא כליל ומשרת היום בצה"ל.
יש לדחות את הערעור, שכן בית-המשפט המחוזי, בהטילו עונש מאסר, שעל-פניו אינו חמור, התחשב בנסיבות אלו שציין הסניגור. נוסיף, כי שירות-המבחן, מן ההיבט השיקומי, סבור כי אין מקום להתערב בעונש המאסר.
הערעור נדחה איפוא.
ניתן היום, ט"ו בחשוון תשס"ג (21.10.02).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 01103520_L02.doc
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il