ע"פ 10151/01 — יאסר אבו עטייה הייב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10151/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10151/01 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי המערער: יאסר הייב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 8.11.01 בת"פ 1183/00 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא ע' ר' זועבי תאריך הישיבה: י"ז בשבט תשס"ג (20.1.03) בשם המערער: עו"ד דוד דרעי בשם המשיבה: בשם שירות-המבחן: עו"ד רחל מטר גב' ג'ודי באומץ פסק-דין כשמונה חודשים לאחר שהמערער סיים לרצות עונש מאסר בגין יבוא הרואין במשקל של 944.76 גרם, ובעודו אסיר ברישיון, מכר הוא לסוכן מוסווה 940.97 גרם הרואין וכן קוקאין במשקל 0.3049 גרם. בגין המקרה הראשון גזר עליו בית-המשפט המחוזי חמש וחצי שנות מאסר, ובית-משפט זה, בהתחשב בעברו הנקי של המערער, קיבל את ערעורו והעמיד את עונשו על ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על-תנאי. המערער כפר במשפטו בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום שהוגש בבית-המשפט המחוזי בנצרת, והוא נמצא אשם לאחר שמיעת ראיות בעבירות קשר לביצוע פשע, החזקה, סחר ואספקת סם מסוכן. בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא עבד אלרחמן זועבי) דן אותו ל-12 שנות מאסר. כן הפעיל בית-המשפט במצטבר מאסר על-תנאי בן שנתיים, שכאמור היה תלוי ועומד נגדו, כך שעליו לרצות 14 שנות מאסר. ערעורו של המערער הופנה כנגד הרשעתו, ולחלופין כנגד חומרת העונש. ברם, בדיון שבפנינו, צמצם המערער את ערעורו כנגד גזר-הדין בלבד. בא-כוחו, עורך הדין דוד דרעי, אשר טען למערער כל אשר ניתן לטעון, הטעים, כי העונש חורג בחומרתו מן העונשים המוטלים במקרים דומים, גם על בעלי עבר פלילי; כי המערער לא יזם את אספקת הסם אלא נענה לסוכן המשטרתי; וכי המערער אינו בעל הסמים אלא אך שימש צינור להעברתם לסוכן. בתשובתה לערעור הטעימה המדינה, כי המערער חזר ומכר סמים זמן קצר לאחר תום ריצוי עונשו, וכי בנסיבות אלה, יש לדחות את הערעור. אכן, העונש שהוטל על המערער אינו קל, אך הוא ביצע את העבירה מיד לאחר שחרורו מן הכלא. בית-משפט זה, בהקלו בעונשו של המערער נתן לו את ההזדמנות לשקם את עצמו, אלא שנראה כי המערער המשיך בדרכו הרעה. כמות סם ההרואין – מן הסמים הקשים – היא, כשלעצמה, מחייבת ענישה מחמירה. בהתייחסו להרואין בכמות של 1.450 ק"ג אמר השופט יעקב מלץ, כי "העונש ההולם והראוי הוא עונש שאיננו רחוק מן העונש המירבי שקבע המחוקק [20 שנות מאסר], ולנסיבות אישיות יכולה להיות השפעה מועטת בלבד" (ע"פ 331/88 חלובה נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 141, בע' 147). על-פי אמות-המידה שבע"פ 331/88 הנ"ל, העונש שנגזר על המערער בשל סחר בהרואין אינו חורג לחומרה. כאמור, זוהי הרשעתו השנייה של המערער בסחר בסמים, והעבירה בוצעה על-ידיו זמן קצר לאחר שחרורו מן הכלא. בנסיבות אלה, צדק בית-המשפט המחוזי, בהפעילו באורח מצטבר את עונש המאסר שנגזר עליו בגין סחר בסמים שאת תנאיו הפר. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ד בשבט תשס"ג (27.1.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01101510_L04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il