פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים
עע"ם 5157/23
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט אלכס שטיין
המערער:
אודי אהל
נגד
המשיבים:
1. משרד התיירות
2. רשות מקרקעי ישראל
3. הוועדה המשותפת למשרד התיירות ורשות מקרקעי ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' סג"נ ש' אטרש) בעת"ם 37195-05-21 מיום 9.5.2023
תאריך הישיבה:
י"ג תשרי תשפ"ז (24.9.2026)
בשם המערער:
בשם המשיבים:
בעצמו
עו"ד שרון איגר
פסק-דין
1. הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שבגדרו נדחתה עתירת המערער להורות למשיבים לדון בבקשה שהגיש להקצאה בפטור ממכרז – לפי תקנה 25(15) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: התקנות) – של מקרקעין בהיקף 17,700 מ"ר, הממוקמים בגו"ח 15306/41-42, מגרש 630 בתוכנית מפורטת ג/19408 במועצה האזורית עמק הירדן, וזאת לשם הקמת פרויקט תיירותי בשם "מצפה פוריה".
2. בית משפט קמא דחה את עתירתו של המערער (עתירה המחזיקה 88 עמודים ומאות נספחים), בציינו, בין היתר, כי "תוך חודש ימים שלח העותר למעלה מעשר פניות להקצאת קרקעות בפטור ממכרז המסתכמות במאות דונמים".
לגופם של דברים, בית המשפט עמד על כך שדרך המלך היא הקצאת מקרקעין במכרז, וכי פטור ממכרז לשם הקמת מיזם תיירותי ניתן לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולרשות מקרקעי ישראל, בתנאים מסוימים המפורטים בתקנות ובנוהל הרלוונטי (להלן: הנוהל). נקבע כי המערער לא עמד כלל בתנאי הנוהל, מאחר שלא צירף אפילו טופס בקשה על פי הנוהל, וממילא לא צירף את המסמכים הנדרשים על פי הנוהל, ובין היתר, אסמכתאות בדבר איתנות כלכלית.
3. על כך נסב הערעור שלפנינו שבו הלין המערער באריכות על דחיית עתירתו. בשורה התחתונה, המערער, שייצג את עצמו, ביקש כי נורה על החזרת בקשתו לדיון בפני הוועדה הרלוונטית, לאחר שבקשתו נדחתה על הסף.
4. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו טיעוני המערער, שייצג את עצמו (לא נתבקשה תשובה מצד המשיבים), לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא ואנו מאמצים את פסק הדין מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה בענייננו מכוח תקנה 28(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
5. למעלה מן הצורך נציין כי המערער טען כי טופס הבקשה והמסמכים הנלווים לו הם בבחינת נוהל פנימי של משרד התיירות שאינו נגיש לציבור הרחב. איננו רואים כל קושי בכך שמשרד התיירות מעגן בנהלים פנימיים את התנאים והדרישות להקצאת מקרקעין לצורך הקמת מיזמי תיירות, והטענה כביכול שנהלים אלה אינם נגישים לציבור, אין לה על מה שתסמוך.
במהלך הדיון, המערער הפנה למוצג 10 לתיק המוצגים, הכולל לטענתו פרוגרמה של המיזם, בצירוף שני מכתבים של בנק המאשרים כי הוא ואמו הם בעלי יכולת פיננסית לממן יחדיו 20% מהפרויקט. ברם, גם בהנחה כי מסמכים אלה עומדים ברף הראשוני הנדרש (וספק אם כך הדבר), הרי שהמערער אפילו לא טרח למלא את טופס הבקשה כנדרש ולא צירף את כלל המסמכים הדרושים לצורך בחינה ראשונית של המיזם שהוצע על ידו. לכן, איננו רואים מקום להתערב בהחלטת המשיבים לדחות את בקשתו של המערער על הסף.
6. סוף דבר שהערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבים בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"ז (27 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא
עופר גרוסקופף
שופט
אלכס שטיין
שופט