עע"מ 4765/12 — מיניפון מכשירי שמיעה בע"מ נ. שירותי בריאות כללית

פסק-דין בתיק עע"ם 4765/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 4765/12 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת: מיניפון מכשירי שמיעה בע"מ נ ג ד המשיבה: שירותי בריאות כללית ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב (השופט ד"ר ק' ורדי) מיום 3.6.12 בעת"מ 28526-04-12 תאריך הישיבה: ח' בתשרי התשע"ג (24.9.12) בשם המערערת: עו"ד רן פינגרר; עו"ד דנה פינגרר בשם המשיבה: עו"ד אמיר דולב; עו"ד יוני פולק פסק-דין השופט א' רובינשטיין: רקע והליכים א. המשיבה שללה מן המערערת מעמד של משתתף בעל כשירות במכרז וביטלה הסכם התקשרות, בשל טענות הנוגעות להתנהלות כספית ואחרת של המערערת כלפיה וכלפי מבוטחיה, לאחר שנים שבהם סיפקה המערערת למבוטחי המשיבה מכשירי שמיעה. בית המשפט המחוזי (השופט ד"ר ק' ורדי), בפסק דין מפורט, דחה את עתירת המערערת. הוא נימק זאת, בכל הצער לגבי ההשלכות על העותרת, בכך שלא היו לה הסברים של ממש כנגד טענות בגין אי אספקת מכשירים למבוטחים בגינם שילמה המשיבה, ואספקתם באיחור לאחר דרישת התשלום. נקבע, לאחר בחינת תולדות הפרשה, כי המשיבה פעלה בהתאם לשיקול דעת מקצועי ומטעמים ענייניים. תוארו - בין השאר - שני השימועים שנערכו למערערת, השני על פי המלצת בית המשפט במהלך ההתדיינות בפניו. בית המשפט זיהה, גם על פי הודאת המערערת כפי שציין, פעולות של המערערת שאותן ראה כהתנהגות שאינה ראויה וסבירה, עיקרה, כאמור, תקלות שעניינן אי אספקת מכשירים ששולמו, וביטולן - לאחר השימוע הראשון - של עסקאות, לכאורה לשם יצירת מציאות שונה בדיעבד. ב. מטעם המערערת (שבקשתה לסעד זמני נדחתה בידי השופט מלצר ב-9.7.12), נטען כי המניע האמיתי לפעולות המשיבה הוא אי רצון לכבד דרישות תשלום של כ-10,000.000 ₪; ועוד, ביטול ההתקשרויות גרם למערערת – כנאמר – ירידה למעלה מ-90% ממחזור מכירותיה. נטען במיוחד כי השימועים שנערכו למערערת לא היו בלב פתוח אלא ב"סימון מטרה"; וכי השימוע השני התבסס על ממצאי סקר טלפוני של כ-2,000 איש שתוצאותיו הועברו אליה רק אחרי החלטה בשימוע זה, אשר עמדתה בו התבססה על רשימה של 20 מבוטחים בלבד, בהם התמקדה. נאמר כי התקלות בפועל היו פחותות בהרבה מן הנטען כלפיה, וכי בית המשפט קמא ייחס למערערת עמדות שלא באו מפיה. נטענו טענות נוספות שלא נפרט. ג. מנגד נטען מטעם המשיבה, כי הערעור מתעלם מן הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט קמא, וכי הוא מבקש להעלות נושאים נוספים לדיון שלא נדונו בפסק דינו. המשיבה תומכת יתדותיה בפסק הדין קמא וטוענת להתנהלות בעייתית של המערערת, וחשדות כבדים שהניבו תלונה למשטרת ישראל. נטען כי השימועים היו כדין. ד. המערערת ביקשה לצרף ראיות נוספות בערעור הן כנגד ממצאי הסקר שערכה המשיבה, הן בדבר מניעי המשיבה והן אישור רואה החשבון של המערערת בדבר הפגיעה הקשה שנגרמה לה בעקבות צעדי המשיבה. איננו רואים מקום להיעתר לבקשות, שכן לעניין הנושא העיקרי הנטען - הסקר - ניתן היה להביא את הדברים בפני בית המשפט קמא; ובאשר לירידת הכנסות שנגרמה למערערת נכונים אנו לצאת מן ההנחה, שאכן נפגעה באבדן (לעת הזאת) של לקוח גדול. ה. בדיון בפנינו שמענו באריכות את טענות הצדדים. מטעם המערערת נטען בהרחבה, בין השאר ובמיוחד באשר לשימוע השני, שלגביו קיבלה במועד - כאמור - רק רשימת 20 מבוטחים אשר לגביהם נתעוררו שאלות ולא את כל מסקנות הסקר שערכה המשיבה. מטעם המשיבה נטען, כי 400 מתוך 2200 משיבי הסקר טענו כי לא קיבלו את המכשירים, וכי החלטה להפסיק את ההתקשרות היתה סבירה, ואילו החלטה אחרת היתה בלתי סבירה. הכרעה ו. לא ראינו מקום להיעתר לערעור, וננמק זאת בתמצית תוך הערות אחדות: עסקינן בערעור עובדתי ביסודו, ומעיון בפסק הדין קמא ובטענות לא מצאנו מקום להתערב בעובדות שנקבעו. נוצר מצב בעייתי ביחסים בין הצדדים, המצוי כיום בערכאות בכל הנוגע לחובות, בנוסף לחקירת משטרה; וגם אם סבורים אנו כי פרוצדורות העלאת הטענות, מסירת החומר למערערת וקביעת מועד השימוע (השני) יכלו להיעשות באופן "ידידותי" יותר מצד המשיבה, לא הגיע הדבר לעוצמה המצדיקה קבלת הערעור. העובדה היא, שבשלב הנוכחי לא תמו חילוקי הדעות והקשיים, כאמור, במישורים השונים. בצד המחלוקת הכספית, חקירת המשטרה, גם בגדרי השכל הישר - וזוכרים אנו כי המערערת זכאית לחזקת החפות - היא גורם שאין להתעלם ממנו לעת הזאת בהתיחסות לנסיבות הקונקרטיות. עם זאת, ככל שלא יניבו החקירות תוצאות לא חיוביות כלפי המערערת, וככל שלא יסתיימו ההליכים האזרחיים בין הצדדים באופן המשליך שלא לטובה על המערערת - תוכל המערערת לשוב למעגל המכרזי של המשיבה. רשמנו לפנינו מפי בא כוח המשיבה, לאחר שהעלינו חששות במבט לעתיד באשר לדרך בה עלול צד להתדיינות לנהוג כלפי הצד שכנגד אף לאחר תום התדיינותם (מבלי שיש לנו סיבה לתלות זאת במשיבה דווקא), את הדברים הבאים, ככל שבסיום החקירה הפלילית וההתדיינות האזרחית לא יימצא דופי של ממש במערערת. עניינם, כי בכפוף לאמור תוכל המערערת להשתתף במכרזי המשיבה: ההליך המכרזי יהיה פומבי, למערערת יהיה יומה, וועדת המכרזים תשקול את הנתונים באותה עת באורח גלוי וענייני, שיעמוד לביקורת המערערת, לרבות פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים; זאת מבלי לטעת מסמרות באשר לרלבנטיות הניסיון שנצבר בעבר, על פי הנסיבות. עו"ד דולב הצהיר עוד בשם שולחתו, שכל פעולותיה בהקשר זה ייעשו בתום לב, ורשמנו זאת לפנינו במבט לעתיד. ז. הכרעה זו אכן היא סופית באשר למכרז בו עסקינן, אך היא בחינת תם ולא נשלם ביחסים בין הצדדים, שיהיו תלויים באשר יצמח מן ההליכים המתקיימים כיום. ח. בנתון לאמור איננו נעתרים לערעור. המערערת תשלם למשיבים הוצאותיהם ושכר טרחת באי כוחם בסך כולל של 10,000 ₪. ניתן היום, י"א בתשרי התשע"ג (27.9.12). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12047650_T08.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il