כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.
עע"מ 4195/17
גד צוקרמן נ. הוועדה המקומית תל אביב
ערעור על היתר בנייה לבריכת שחייה בקו בניין אפס.
נדחה (לטובת הנתבע/המשיב)
?
תאריך פרסום
11/12/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק
עע"מ — ערעור עתירה מינהלית.
מספר התיק
4195/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה
היתרי בנייה ותנאיהם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים)
שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור
ערעור על היתר בנייה לבריכת שחייה בקו בניין אפס.
החלטת בית המשפט
נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).
הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.
סוגי החלטות אפשריים
התקבל במלואו
בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).
התקבל חלקית
חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.
נדחה
בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).
נדחה על הסף
ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).
נמחק / חזרה
המבקש חזר בו מההליך, או שההליך נמחק טכנית מהתיק.
הסכם פשרה
הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה והוסכם על פתרון.
תוקף לפסק דין מוסכם
בית המשפט נתן תוקף משפטי להסכמה שהושגה בין הצדדים.
נמחק (התייתרות)
ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.
הוחזר לערכאה הקודמת
בית המשפט החזיר את התיק לדיון נוסף בערכאה שמתחתיו.
החלטת ביניים
החלטה דיונית במהלך ההליך — אינה הכרעה סופית בתיק.
אחר
תוצאה שאינה משתייכת לאחת מהקטגוריות המקובלות.
עע"מ 4195/17 — גד צוקרמן נ. הוועדה המקומית תל אביב
ערעור על היתר בנייה לבריכת שחייה בקו בניין אפס.
נדחה (לטובת הנתבע/המשיב)
?
סיכום פסק הדין
המערערים התנגדו להקמת בריכת שחייה על ידי המשיבה 2 בקו בניין אפס. לאחר הליכים בערכאות קודמות ודיון בוועדת הערר, נקבע כי הקמת הבריכה אינה מהווה מטרד. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי ועדת הערר ובית המשפט המחוזי פעלו כדין, וכי אין מקום להתערב במסקנה המקצועית כי הבריכה אינה מהווה מטרד.
פרטי ההליך
ניתוח פסק הדין
תובעים
- גד צוקרמן
- פרופ' אברהם קציר
- פרופ' יעל קציר
נתבעים
- הוועדה המקומית תל אביב
- חנה הלינה גוהר
טענות הצדדים
טיעוני התביעה
- התנגדות להקמת בריכת שחייה בקו בניין אפס בשל מטרד.
טיעוני ההגנה
- הקמת הבריכה אינה מהווה מטרד.
- הוועדה המקומית פעלה כדין בהתאם לתוכנית מתאר 2754.
מחלוקות עובדתיות
- האם הקמת בריכה בקו אפס מהווה מטרד לשכנים.
ראיות משפטיות
ראיות מרכזיות שהתקבלו
- החלטת ועדת הערר שמצאה כי בניית הבריכה אינה מהווה מטרד.
תגיות נושא
- תכנון ובנייה
- היתר בנייה
- מטרד
- קו בניין
סכום הוצאות משפט
0
הפניות לתיקים אחרים
פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עת"מ 028691-07-15
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מינהליים תל אביב
שאלות על פסק הדין
איך להשתמש ב-NotebookLM
NotebookLM הוא כלי AI של Google שמאפשר לשוחח ישירות עם מסמכים ולקבל תשובות מבוססות על תוכנם.
אם נפתח מסך התחברות, התחברו קודם לחשבון Google.
- לחצו על + Create new בפינה הימנית העליונה.
- בפאנל Sources, לחצו על + Add sources
- בחרו 🔗 Websites
- הדביקו את הקישור שהועתק ולחצו Insert
- אחרי שהמקור נטען, כתבו את שאלתכם בצ'אט.
קבצי פסק הדין המקוריים
פסק-דין בתיק עע"מ 4195/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
עע"מ 4195/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת ע' ברון
המערערים:
1. גד צוקרמן
2. פרופ' אברהם קציר
3. פרופ' יעל קציר
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה המקומית תל אביב
2. חנה הלינה גוהר
ערעור על פסק דינו של בית המשפט העניינים מינהליים תל אביב בתיק עתמ 028691-07-15 שניתן ביום 09.05.2017 על ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן
תאריך הישיבה:
כ"ג בכסלו התשע"ח
(11.12.2017)
בשם המערערים:
עו"ד אילן בומבך ועו"ד אסף אברהם
בשם המשיבה 1:
עו"ד הדר ברנט
בשם המשיבה 2:
עו"ד ענת בירן (רקם) ועו"ד אינה טל
פסק-דין
1. עיקרי העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתו של השופט נ' הנדל מיום 28.6.2017 בבקשה לעיכוב ביצוע. משכך, איננו רואים לחזור על העובדות וההיסטוריה של התיק על גלגוליו השונים עד להגעתו לפתחו של בית משפט זה.
2. לא נכחד כי הפניית הצדדים אל ועדת הערר יצרה אי בהירות מסוימת לגבי מעמד החלטתה והמסגרת הדיונית של העתירה.
לא נעלמה מעינינו גם העובדה שבית משפט קמא דחה את בקשת העותרים לתקן את העתירה, אך התייחס בפסק דינו לגופה של החלטת ועדת הערר.
3. על אף זאת, אנו סבורים כי בשורה התחתונה לא קופחה זכותם של המערערים להעלות את כל טענותיהם לגופה של מחלוקת. השאלה אם היה מקום לקיים דיון חוזר בועדה המקומית "נבלעה" בהחלטת ועדת הערר ובפסק דינו של בית משפט קמא. המערערים לא הגישו עתירה על החלטתה האחרונה של ועדת הערר (גם לא לאחר שנדחתה בקשתם לתיקון העתירה) ולא הגישו ערר, בשעתו, על ההחלטה החוזרת של הוועדה המקומית. לכן, הסכמתם להצעת בית המשפט קמא לדון, למעשה, לגופה של מחלוקת ולפנות אל ועדת הערר, היתה הסכמה ל"הצעה מזכה" מבחינתם.
4. ולגופו של עניין.
השאלה העיקרית והאמיתית הצריכה לענייננו היא, אם היה מקום ליתן למשיבה 2 היתר בניה להקים בריכת שחייה בקו בניין אפס.
לפי תוכנית מתאר 2754, כאשר מדובר בהקמת בריכה בתחום קווי הבניין המאושרים – רשאית הוועדה להתיר הקמת הבריכה. לעומת זאת, כאשר הקמת הבריכה מבוקשת מעבר לקווי הבניין (בקו אפס במקרה דנן), הרי שעל הוועדה להשתכנע כי מיקום הבריכה אינו מהווה מטרד.
5. כך עשתה ועדת הערר בענייננו. לאחר שהצדדים הסכימו להמלצת בית המשפט, פנו אל ועדת הערר ושטחו בפניה את טיעוניהם. ועדת הערר מצאה כי בניית הבריכה בקו אפס אינה מהווה כשלעצמה מטרד. מסקנתה זו של הוועדה אומצה על ידי בית משפט קמא, ואיננו רואים להתערב בכך.
ובכלל, דומה כי הדברים חרגו ממידתם הראויה, וטוב יעשו הצדדים אם ישכילו לשמור על יחסי שכנות טובה.
6. אשר על כן, הערעור נדחה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בכסלו התשע"ח (11.12.2017), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17041950_E10.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il