עע"מ 1745/17 — מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפ נ. תעשיות

פסק-דין בתיק עע"מ 1745/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 1745/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם כבוד השופט י' אלרון המערערים: 1. מדינת ישראל – הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון 2. רשות מקרקעי ישראל 3. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נ ג ד המשיבות: 1. תעשיות אבן וסיד בע"מ 2. הקרן לשיקום מחצבות 3. המועצה האזורית גלבוע ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 5673-06-16 מיום 19.1.2017 שניתן על ידי כבוד הנשיא ד"ר א' אברהם תאריך הישיבה: א' בשבט התשע"ח (17.1.2018) בשם המערערים: עו"ד רן רוזנברג בשם המשיבה 1: עו"ד אליה צונץ-קולר; עו"ד שי גימלשטיין; עו"ד טל בר-לב בשם המשיבה 2: עו"ד מירב קנולר בשם המשיבה 3: אין התייצבות פ ס ק - ד י ן השופט נ' סולברג: במוקד המחלוקת – הוראת סעיף 6.13 של תכנית מתאר מס' ג/21431 – "שיקום מחצבת עין חרוד" (להלן – תכנית השיקום). הוראה זו קובעת מועד לסיום עבודות השיקום בבור החציבה הצפוני, סמוך לקיבוץ עין חרוד – 5 שנים מיום פרסום אישור תכנית השיקום. עוד קובעת הוראת סעיף 6.13 כי חברת תעשיות אבן וסיד בע"מ תוכל להמשיך לחצוב ולכרות מחצבים על-פי תכנית מתאר ג/17942 "הרחבת מחצבת עין חרוד" (להלן – תכנית הרחבת המחצבה) לרבות במחצבת גלבוע (כ-800 מטר דרומית למחצבת עין חרוד), רק אם עבודות השיקום יסתיימו בתום 5 שנים, כאשר ידוע כי עבודות השיקום יבוצעו על-ידי הקרן לשיקום מחצבות. בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (הנשיא א' אברהם), נעתר לפני שנה לעתירתה של חברת תעשיות אבן וסיד בע"מ וקבע כי הוראת סעיף 6.13 לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצריך את ביטולה. משאין לחברה הנ"ל שליטה על ביצוע עבודות השיקום על-ידי הקרן לשיקום מחצבות, ההוראה הנ"ל אינה סבירה, לדעת בית המשפט המחוזי, ודינה להיבטל. ב"כ המדינה מזה, וב"כ חברת תעשיות אבן וסיד בע"מ מזה, טענו את טענותיהם נגד פסק הדין ובעדו, אלא שלפי תיאור מצב הדברים העובדתי שקיבל את ביטויו בטיעוני ב"כ הקרן לשיקום מחצבות, בכתב ובעל-פה, עתידות עבודות השיקום במחצבת עין חרוד להסתיים במהלך שנת 2018, מועד מוקדם מזה שנקבע בתכנית השיקום. ב"כ המדינה ביקש אמנם לקיים דיון עקרוני בשאלה שעל הפרק, משום שפסק הדין שגוי, לפי הנטען, ולנוכח השלכות הרוחב הצפויות לשיטת גורמי המדינה לפסק הדין. אלא שבנסיבות כמתואר לא ראינו הצדקה לכך, להשקעת משאבים שיפוטיים בשאלה משפטית המתייתרת כמעט כולה בשים לב למציאות בשטח. המלצנו להגיע לנוסח מוסכם של פשרה, ב"כ הצדדים עשו כן בשקידה, ועלתה בידם, כדלקמן: "הואיל והקרן לשיקום מחצבות עדכנה כי מכרז לשיקום הבור הצפוני פורסם לפני יומיים וכי להערכתה שיקום הבור הצפוני צפוי להסתיים בשנת 2018, ולכן המחלוקת הנוכחית בין הצדדים לגבי המחצבה מושא הערעור הינה תאורטית. לפיכך, ומבלי לגרוע מטענות הצדדים מוסכם: (א) סעיף 6.13 לתכנית מבוטל, כפי שנקבע בפסק דינו של בית משפט קמא. (ב) ליתר קביעות פסק הדין לא יהיה עוד תוקף, אלא במערכת היחסים שבין הצדדים לערעור וביחס לתכנית מס' ג/2143 בלבד". אנו נותנים אפוא בזאת תוקף של פסק דין להסדר המוסכם. אין צו להוצאות. ניתן היום, א' בשבט התשע"ח (‏17.1.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17017450_O10.doc אש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il