ע"א 879/13 — נתן ברון נ. נבט סימון

פסק-דין בתיק ע"א 879/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 879/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: נתן ברון נ ג ד המשיב: נבט סימון ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 20.01.2013 בת.א. 26761-05-12, שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' ניב בשם המערער: עו"ד פנינה רחמימוב בשם המשיב: עו"ד עופר מוטולה; עו"ד אורן מאור פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' ניב), מיום 20.1.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 26761-05-12. 2. המערער הגיש תביעה נגד המשיב, ששימש כרואה חשבון של חברות פרטיות שבשליטת המערער. המערער ניהל עם אחר שתי חברות שעסקו ביבוא, שיווק ופיתוח רכיבים אלקטרוניים. המערער והשותף ביצעו "תרגיל מס" שנועד למשוך רווחים שהצטברו באחת החברות בשיעור מס מופחת. נגד המערער, האחר והמשיב הוגש כתב אישום בגין עבירות על פי פקודת מס הכנסה. המערער והאחר הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודו בעובדות שבכתב האישום המתוקן ושילמו מס בשיעור שנקבע. גם המשיב הגיע להסדר טיעון. על רקע זה הגיש המערער תביעת רשלנות מקצועית נגד המשיב, בה טען כי נגרמו לו נזקים עקב הרשעתו והעונש שנגזר עליו. המשיב טען להגנתו שהמערער והאחר הם אנשי עסקים ממולחים שבחרו לבצע "תרגיל מס", שלשיטתו הוא חוקי, והוסיף שאולץ לחתום על הסדר הטיעון. 3. בית המשפט קיים קדם משפט ביום 19.11.2012. במהלכו הביע דעתו כי סיכויי התביעה אינם רבים לכאורה, ושאל את בא-כוח המשיב האם הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף. לאחר סיום קדם המשפט הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינו. המשיב התנגד לבקשה. 4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי המערער כלל לא טען למשוא פנים וכי אין חשש לכך. בית המשפט הוסיף שיכולה להיות לו דעה לכאורית, שאין לראות בה משום גיבוש דעה סופית. בית המשפט הדגיש שמדובר בקדם משפט ראשון וכי בדיון זה אין תפקידו של בית המשפט מתמצה בחלוקת הוראות להגשת תצהירים, אלא גם לייעל את ההליך, לפשטו ולקצרו, וכך עשה. בית המשפט הוסיף שהדברים שהועלו באופן לכאורי אינם משקפים דעה סופית או חשש לכך. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 5. המערער טוען כי כבר בפתח קדם המשפט הבהיר בית המשפט שסיכויי התביעה אינם טובים, אלא אם יצליח המערער לשכנע אחרת, וגם שאינו סבור שמדובר בהליך מתאים לתביעה אזרחית. המערער מוסיף שלאחר דקות ספורות פנה בית המשפט לבא-כוח המשיב ושאל האם שקל את האפשרות להגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף, חזר על שאלתו ואף "עודד" אותו להגיש בקשה כזו. המערער טוען כי מדברים אלו עולה שבית המשפט ננעל בדעתו לגבי סיכויי התביעה, וכי בית המשפט סבר שיש למחוק את התביעה על הסף. לטענת המערער, התנהלות בית המשפט מקימה חשש ממשי למשוא פנים ולנעילת דעתו בנוגע לגורל התביעה. לדברי המערער, בניגוד לאמור בהחלטה, לא שאל בית המשפט האם הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף אלא האם המשיב שקל להגיש בקשה כאמור. לדעת המערער, ניתן לפרש שאלה זו כעידוד להגשת בקשה לסילוק התביעה, שאכן הוגשה, וממילא, נראה שדינה להתקבל ומדובר על-כן ב"משחק מכור". 6. המשיב השיב לערעור. לדעת המשיב, מדובר בבקשת סרק ובצעד טקטי, בניסיון להרתיע את בית המשפט מלפסוק בתביעה בהתאם לדין. המשיב טוען כי עניינה של בקשת הפסלות הוא אי שביעות רצון מאמירות של בית המשפט בנוגע לסיכויים הנמוכים של התביעה. המשיב מבהיר שבתחילת הדיון פנה בית המשפט לבאת-כוח המערער ואמר לה "מחוץ לפרוטוקול", שעל פניו סיכויי התביעה אינם גבוהים, וכי בהמשך פנה לבא-כוח המשיב ושאל האם המשיב שקל להגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף. בא-כוח המשיב השיב שישקול לעשות זאת וכי ממילא טען טענות לסילוק התביעה על הסף במסגרת כתב ההגנה שהגיש. המשיב מבהיר שבית המשפט לא עודד אותו להגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף ולא המליץ לעשות זאת. המשיב מוסיף שבית המשפט הבהיר שניתן יהיה לשכנע אותו אחרת. 7. דין הערעור להידחות. קדם המשפט נועד לשם בירור המחלוקת לאשורה ולשם ייעול הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין או לטיפול בדרך חלופית (תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; למשל, ע"א 5198/10 גרנס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (16.8.2010)). במסגרת זו, רשאי בית המשפט להפנות את תשומת ליבו של התובע לקשיים בתובענה שהגיש. כך גם במקרה דנא, האמירות המיוחסות לבית המשפט לעניין הקשיים בתביעת המערער נאמרו על יסוד לכאורי, לאור האמור בכתבי הטענות בלבד, ואין להבינן כגיבוש עמדה לגופו של עניין בטרם עת (למשל, ע"א 7756/12 מרצ'נקו נ' בוני (18.11.2012)); ע"א 9658/06 פלוני נ' פלונית (14.12.2006)). זאת ועוד, אין לראות בפנייתו של בית המשפט לבא-כוח המשיב בשאלה האם שקל להגיש בקשה לסילוק על הסף משום גיבוש עמדה סופית לגבי התביעה, שכן חזקה על בית המשפט, כפי שאכן כתב, כי בטרם יסתיימו כל ההליכים לא יבוא לכלל הכרעה סופית בעניין שלפניו. ממילא, כאמור, אין לראות באמירות בית המשפט שנאמרו "מחוץ לפרוטוקול" ואינן מתועדות בו (אולם אינן מוכחשות על ידי המשיב), משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע (למשל, 6664/12 ביטון נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (28.10.2012)). לאור האמור לעיל, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 20,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ח בניסן התשע"ג (8.4.2013). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13008790_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il