פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"א 8494/19
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 11.12.2019 בתמ"ש 39247-10-13 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ר' מקייס
בשם המערער: עו"ד בן סמואל; עו"ד אמיר רוזנברג
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגנית הנשיאה ר' מקייס) מיום 11.12.2019 בתמ"ש 39247-10-13, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים זה מספר שנים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון: תביעה מטעם המערער בסוגיות הנוגעות לבתם הקטינה של הצדדים, שהוכרעה בפסק דין מיום 2.8.2018 (תמ"ש 16621-05-13); ותביעה מטעם המשיבה, שעודנה תלויה ועומדת, לאכיפת הוראות "הפרק הרכושי" בהסכם שנחתם בין הצדדים (תמ"ש 39247-10-13; להלן: התביעה הרכושית). במסגרת התביעה הרכושית מינה בית המשפט בשנת 2016 כונס נכסים לניהול כלל הנכסים של הצדדים בארץ ומחוץ לה (להלן: הכונס). ביום 2.6.2019 הגיש המערער תלונה נגד המותב לנציב תלונות הציבור על שופטים (להלן: התלונה והנציב) ובמסגרתה הלין על כך שרישומו של הכונס בארצות הברית לא הוסדר וכתוצאה מכך נכסי הצדדים בפלורידה ובאריזונה מוסיפים להיות מנוהלים על ידי אחיינה של המשיבה. ביום 29.7.2019 נדחתה התלונה.
2. לאחר שקיבל לידיו את החלטת הנציב, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, וזאת בטענה כי תגובת בית המשפט לתלונה, כפי שנמסרה לנציב, רצופה באי דיוקים עובדתיים והושמטו ממנה במכוון החלטות קודמות של בית המשפט בהליך בהן הובהר כי יש לקדם את רישום הכונס בארצות הברית. המערער טען כי תגובת בית המשפט לתלונה לא מצויה ברשותו, אך הוא למד על תוכנה מהתייחסות הנציב אליה בהחלטתו, והמסקנה העולה ממנה היא שדעתו של בית המשפט "נעולה" נגד המערער. בפרט, טען המערער כי מהחלטת הנציב עולה כי בית המשפט התייחס כעובדה מוגמרת לכך שאחיו של המערער ביצע העברת כספים אסורה בעת שניהל את נכסי הצדדים באריזונה – סוגיה המצויה לשיטתו בלב המחלוקת בין הצדדים.
3. ביום 11.12.2019 דחה, כאמור, בית המשפט את בקשת הפסלות בקובעו כי בהתאם לסעיף 24 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: חוק נציב תלונות הציבור), החלטת נציב אינה יכולה לשמש כראיה בהליך משפטי ואין בה כדי להעניק למתלונן סעד שלא היה זכאי לו קודם לכן. בהקשר זה קבע המותב כי המערער עשה "שימוש פסול ובניגוד לדין בהחלטת הנציב שכן למעשה כל הבקשה מבוססת על קביעות של הנציב והתייחסותו, במסגרת החלטתו, לדברים שציין כביכול מותב זה כמענה לתלונה". מכל מקום, הוטעם כי בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה הגשת תלונה לנציב, אף אם נמצאה מוצדקת, אינה מבססת כשלעצמה עילת פסלות. לגופו של עניין, הובהר כי התייחסות המותב להעברת הכספים בה היה מעורב אחיו של המערער במסגרת התגובה לתלונה לא חרצה את הדין בסוגיה, שכן בית המשפט טרם הכריע בנוגע לסיבות שבגינן בוצעה העברה זו. עוד ציין בית המשפט כי המערער הוציא מהקשרן החלטות שונות שקיבל המותב במסגרת ההליך וכי ככל שלא היה שבע רצון מהחלטות אלו יכול היה לערער עליהן, כפי שאף עשה ביחס למספר החלטות שהתקבלו בעניינו. לצד זאת, בית המשפט עמד על כך שזוהי בקשת פסלות שלישית שהגיש המערער במסגרת ההליך דנן. בקשת הפסלות האחרונה שהגיש נדחתה אך לפני כחצי שנה וערעור על החלטה זו נדחה אף הוא לאחרונה (ראו ע"א 5508/19 פלוני נ' פלונית (11.11.2019) (להלן: עניין פלוני)).
4. מכאן הערעור דנן, במסגרתו שב המערער על טענותיו בבית המשפט קמא ומוסיף כי בית המשפט שגה בקובעו כי לא ניתן להסתמך על החלטת הנציב במסגרת בקשת הפסלות. המערער מציין כי הגשת תלונה לנציב אכן אינה מקימה כשלעצמה חשש למשוא פנים, אך לא כך לגבי תגובה מטעם בית המשפט לתלונה שממנה עולה, בין היתר, כי המותב הדן בהליך תיאר את השתלשלות האירועים באופן שגוי והציג כעובדות סוגיות הטעונות הכרעה בסכסוך בין הצדדים. המערער מוסיף כי מאחר שבקשת הפסלות והדיון בה מנותקים משלב הצגת הראיות בהליך המרכזי, לא ניתן לומר כי נעשה שימוש בהחלטת הנציב כ"ראיה" כאמור בסעיף 24 לחוק נציב תלונות הציבור. כמו כן, לשיטת המערער, הסעד המבוקש – פסלות המותב – אינו נובע מהחלטת הנציב אלא מתוכן הדברים שמסר בית המשפט במסגרת תגובתו לתלונה.
5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (עניין פלוני, פסקה 5) ולא עלה בידי המערער להוכיח קיומו של חשש כאמור בענייננו. למעשה, טענות המערער נשענות על תיאור עובדות המקרה בהחלטת הנציב, אשר אינה יכולה לשמש כראיה בהליך משפטי על פי הוראת סעיף 24(ב) לחוק תלונות הציבור, ויפים הדברים גם ביחס לבקשות פסלות (ראו, למשל, ע"א 4829/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (3.8.2017); ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 11 (20.6.2017)). זאת ועוד, תגובת המותב לתלונה – שעליה סמך המערער את עיקר טענותיו בפני בית המשפט קמא כמו גם בערעור דנן – כלל לא עמדה לפניו. עובדה זו לבדה יש בה כדי להביא לדחיית הערעור, וזאת בפרט בשים לב להבהרת המותב כי טרם גיבש עמדה בכל הנוגע לסוגיית העברת הכספים על ידי אחיו של המערער.
אשר על כן, הערעור נדחה. לא יעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה בטבת התש"ף (22.1.2020).
ה נ ש י א ה
_________________________
19084940_V01.docx מב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l