פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

תאריך פרסום 19/03/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 8001/95 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות עורכי דין ובעלי מקצוע משפטי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור תביעת רשלנות מקצועית נגד עורכי דין בגין אי-הגשת תביעת נזיקין במועד עקב התיישנות.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

סיכום פסק הדין

המערער הגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורכי דינו לאחר שתביעת נזיקין שהגישו עבורו נדחתה בשל התיישנות. בית המשפט המחוזי קבע כי עורכי הדין התרשלו, אך הטיל על המערער אשם תורם בשיעור 40% בשל מחדלו בהמצאת מסמכים רפואיים וניתוק קשר. בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי עורך דין חב חובת נאמנות מיוחדת ללקוחו, הכוללת חובה לעדכן את הלקוח בדבר סכנת התיישנות גם אם הלקוח אינו משתף פעולה. לפיכך, הופחת האשם התורם של המערער ל-20%.

הנימוק המרכזי

עורך דין מחויב לפעול באופן אקטיבי כדי להגן על לקוחו מפני התיישנות, גם אם הלקוח מזניח את הטיפול בתיק. לכן, האחריות של הלקוח למחדל הופחתה.

השלכות רוחב

קביעת סטנדרט התנהגות מחמיר לעורכי דין בחובתם להזהיר לקוחות מפני התיישנות, גם במקרים של חוסר שיתוף פעולה מצד הלקוח.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים התיישנות ושיהוי
ארכיון חודשי פסקי דין ממרץ 1998

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יאיר קורן

נתבעים

  • אשר ויסברג, עו"ד
  • שלמה בן-פורת, עו"ד
  • שותפות ויסברג את פורת, עו"ד
  • מדנס סוכנות ביטוח בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • עורכי הדין התרשלו בכך שלא העמידו את הלקוח על סכנת ההתיישנות.
  • שיעור האשם התורם שנקבע למערער גבוה מדי.
טיעוני ההגנה
  • הלקוח תרם ברשלנותו להיווצרות הנזק בכך שניתק קשר ולא המציא חוות דעת רפואית במשך שנים.
  • אין רשלנות מקצועית מצד עורכי הדין.
  • יש להפחית את היקף הנזק שנפסק.
מחלוקות עובדתיות
  • שיעור האשם התורם של הלקוח.
  • קיום רשלנות מקצועית של עורכי הדין.
  • גובה הנזק שנגרם למערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • העובדה שהתביעה נדחתה בשל התיישנות.
  • העובדה שהלקוח לא המציא חוות דעת רפואית במשך כשלוש שנים.

תגיות נושא

  • רשלנות מקצועית
  • עורכי דין
  • התיישנות
  • אשם תורם
  • נזיקין

סכום הוצאות משפט

5000

סכום הפיצוי

0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 369/93
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8001/95 וערעור שכנגד בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המערער: יאיר קורן נגד המשיבים: 1. אשר ויסברג, עו"ד 2. שלמה בן-פורת, עו"ד 3. שותפות ויסברג את פורת, עו"ד 4. מדנס סוכנות ביטוח בע"מ ערעור וערעור שכנגד על החלטה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 369/93 שניתנו על ידי כבוד השופטת נאור בשם המערער: עו"ד אהרון ריבלין בשם המשיבים: עו"ד ש. סירקיס פסק-דין השופט י' אנגלרד: ערעור זה מכוון נגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן על ידי השופטת מרים נאור. בית המשפט קבע כי עורכי הדין שטיפלו בתביעת הנזיקין של המערער בשל תאונת דרכים התרשלו בכך שלא העמידו את המערער על סכנת ההתיישנות של תביעתו. ואמנם, תביעת הנזיקין של המערער הוגשה באיחור ונדחתה בשל ההתיישנות. עם זאת, מצא בית המשפט תרומת רשלנות מצד המערער, שניתק במשך מספר שנים את הקשר עם משרד עורכי הדין: הוא לא הביא במשך כשלוש שנים את חוות הדעת הרפואית שנתבקשה ממנו, על אף מספר פניות אליו מצד עורכי-הדין. בשל הזנחתו זו של המערער קבע בית המשפט אשם תורם מצדו בשיעור של 40%. לאחר ההחלטה בדבר האחריות המקצועית של עורכי הדין ושיעורה של תרומת הרשלנות מצד המערער, דן בית המשפט בגובה הנזק שנגרם למערער. בפסק דין מפורט נקבעו הנכות וראשי הנזק שבאו לו למערער כתוצאה מתאונת הדרכים, וכן נקבע שיעור הפיצויים לו הוא זכאי. בית המשפט קבע גם את חבותה של המבטחת שביטחה את אחריותם של עורכי הדין. על פסק דין זה הוגש ערעור על ידי המערער, בו הוא קובל הן על מציאת אשם תורם מצדו והן על שיעור הפיצויים שנפסק לו. המשיבים מצדם הגישו ערעור שכנגד בו הם חולקים על קיום רשלנות מקצועית וגם על קביעת היקף הנזק. לא מצאנו יסוד להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בכל הקשור לשאלת האחריות ולקביעת היקף הנזק. צדק בית המשפט בקביעתו כי על עורכי הדין היה להעמיד את הלקוח, שהשתהה בהמצאת חוות הדעת הרפואית, על סכנת ההתיישנות, וצדק הוא בקביעתו כי מחדלו של הלקוח אינו בבחינת התנהגות סבירה של אדם הדואג לאינטרסים של עצמו. כמו כן נחה דעתנו כי בית המשפט נהג כשורה בקביעת שיעור הפיצויים. עם זאת, בנסיבות המקרה, שיעור האשם התורם שנקבע למערער (40%), נראה לנו גבוה מדי. עורך דין חב חובת נאמנות מיוחדת ללקוחו. אכן, עורך דין אינו חייב "'לרוץ' אחרי קליינט", כלשונו של בית המשפט קמא, אולם עליו לפעול בצורה סבירה לשם העמדת הלקוח על כך שתקופת ההתיישנות עומדת לחלוף ועל המשמעויות הנובעות מכך. במסגרת חובת האמון המיוחדת שחב עורך הדין ללקוחו עליו ליצור עמו קשר מדי פעם בפעם כדי לעדכן, להתעדכן ו"להזכיר" ללקוח כיצד מתנהל הטיפול בתיק, בפרט לקראת תום תקופת ההתיישנות. אין עורך הדין רשאי להניח כי הלקוח זנח את התביעה, אך בשל העובדה שהלקוח נמנע מליצור עמו קשר - עליו לנסות לקבל את עמדת הלקוח בנושא. לפיכך, החלטנו להפחית את שיעור האשם התורם ולהעמידו על עשרים אחוזים בלבד. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי ודוחים את הערעור שכנגד. המשיבים (המערערים בערעור שכנגד) ישאו בהוצאות המערער בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין. ניתן היום, כ"א בטבת תשנ"ח (19.1.98). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95080010.Q03