פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 7863/14
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7863/14
ע"א 7880/14
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער בע"א 7863/14 והמשיב בע"א 7880/14:
סלמאן דאהר - יאב דאהר באמצעות האפוטרופוס הכללי
נ ג ד
המשיבים בע"א 7863/14 (המשיב 1 המערער בע"א 7880/14):
1. פקיד הסדר מקרקעין
2. עיזבון המנוח צאלח דאהר דיאב דאהר
3. עיזבון דיאב דאהר באמצעות יורשיו
המשיבים בע"א 7880/14:
1. עיזבון המנוח צאלח דאהר דיאב דאהר
2. נור אל דין דאהר
3. סלמאן דאהר
4. קאסם דאהר
5. מחמד דאהר
6. עיזבון דיאב דאהר באמצעיו יורשיו
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ד' פיש) מיום 28.9.14 בת"א 289-07
תאריך הישיבה: ד' באדר ב התשע"ו (14.3.16)
בשם המערער בע"א 7863/14
והמשיב בע"א 7880/14: עו"ד מיכל בן עמי
בשם המשיב 1 בע"א 7863/14
והמערער בע"א 7880/14: עו"ד אפי יגל
בשם המשיבים 2-3 בע"א 7863/14
והמשיבים 1-6 בע"א 7880/14: עו"ד אליהו כהן
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א. חוששנו כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא ויש לקבל את ערעורי האפוטרופוס הכללי ופקיד ההסדר. בית המשפט קמא קיבל תביעה לפסק דין הצהרתי ותיקן לוח זכויות שערך פקיד ההסדר בשנות הששים למאה הקודמת, באופן שהחליט – מכוח מה שהגדיר בסמכותו הטבועה – לרשום את חלקו של המנוח סלמאן דאהר יאב דאהר, ככל הנראה נעדר, שהיה חלק מצו ירושה (שני לעניין הנכסים בהם מדובר), על שם עזבון המנוח צאלח דאהר דיאב. בית המשפט בחר שלא ללכת בנתיב סעיף 93 לפקודת הסדר המקרקעין, וציין כי כיון שסלמאן לא השתתף בהליך ההסדר והאפוטרופוס הכללי השתהה בטיפול בנכסיו ולא נטל חלק בהליך, וכן כי נעשה תחליף המצאה לסלמאן ששהה בשעתו בארגנטינה, נתקבלה תביעת עזבון צאלח. בית המשפט נתן משקל גם לצוואה מאוחרת (2005) שנמצאה ושלא כללה את סלמאן.
ב. בערעורי האפוטרופוס הכללי ופקיד ההסדר נטען כי פסק הדין שגוי. האפוטרופוס טוען, כי אין לשלול את קניינו של סלמאן, כי לא היה תחליף המצאה ראוי, וכי לא מוצו הליכי איתורו של סלמאן. מטעם פקיד ההסדר נטען כי לוח הזכויות שבהסדר נפתח שלא כראוי, והתיקון בו לא יכול היה להיעשות מכוח סמכות טבועה, וכן כי צו הירושה השני תקף. הדרך לפתיחת הליך ההסדר היא לפי סעיף 93, אם בשל מרמה ואם בשל השמטה, שהן העילות הרשומות בו; עילות אלה אינן מתקיימות בנידון דידן, כנטען; כן הוטל ספק באותנטיות הצוואה. המשיבים אוחזים בפסק דין קמא, על כל חלקיו.
ג. אנו סבורים כי נקודת המפתח היא סופיותו של ההסדר והאפשרות לפתחו מחדש רק בעילות המצומצמות של סעיף 93 לפקודה, ולא מכוח סמכות טבועה. בנידון דידן, משמעות פתיחת ההסדר היא פגיעה בזכויותיו של סלמאן, ולא שוכנענו כי נעשה כל הדרוש לאפשר לו או ליורשיו את יומם בהקשר זה. סבורים אנו כי גם אם השתהה האפוטרופוס הכללי בטיפולו כ"נאמן" של סלמאן, לא נמחקו זכויותיו של הנעדר. על כן מקבלים אנו את הערעור במובן זה שחלף פסק דינו של בית המשפט קמא, יחזור על כנו לוח הזכויות שבהסדר. עם זאת, משהוטל חלקו של סלמאן הנעדר לפתחו של האפוטרופוס הכללי, הנה במסגרת צו ניהול שהוא עשוי לקבל ראוי בחיוב, בשים לב למכלול הנסיבות, ובתמורה לדמי שימוש סבירים, כי המשיבים ימשיכו בעיבוד הקרקע עד לאיתור סלמאן או יורשיו, שאז ייבחן העניין שוב. דומה שאף באת כוח האפוטרופוס לא נעלה את השער לכך. הערעורים מתקבלים לפי האמור. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' באדר ב התשע"ו (14.3.2016).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14078630_T05.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il