פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7276/96
בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט מ' אילן
המערערים: 1. דוד פלר
2. רחל פלר
נגד
המשיב: 1. מלון פאר דוד, אחים סלמה בע"מ
משיבים פורמלים: 2. אלפרידה פדרמן
3. עזבון ארווין פדרמן
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.8.96 בתיק ה"פ 192/94 שניתן על ידי כבוד השופט זועבי
תאריך הישיבה: יז' בטבת התשנ"ט (05.01.99)
בשם המערערים: עו"ד אבישי לאור
בשם המשיבים: עו"ד שחר בן-מאיר
פסק-דין
בית המשפט המחוזי נעתר לעתירת המשיבה הראשונה, וקבע שהיא בעלת הזכויות להרשם כבעלת זכויות חכירה לדורות בדירה הנמצאת ברחוב אחד העם 80 בקרית שמונה, הידועה כחלקה 2 בגוש 13145 (להלן: הדירה).
המערערים, בטיעונם בפנינו, טוענים שהם בעלי הזכויות בדירה, וכי טעה בית המשפט במסקנתו.
אין מחלוקת בין הצדדים שהמערערים היו בעלי הזכויות בדירה, וכן בקרקע עליה בנוי מלון. אין גם מחלוקת, שביום 7.10.74 נחתם הסכם בין המערערים לבין חברת משפחת פדרמן קרית שמונה בע"מ (אשר לימים שנתה את שמה לשם המשיבה הראשונה), ולאדווין פדרמן ואפריים פדרמן (להלן: פדרמן), על פיו נמכרו להם הזכויות במלון ובדירה.
טענת המערערים בערעור זה, היא - ולטענה זו צומצם ערעורם - שעקב פיגור בתשלום התמורה לפי ההסכם הנ"ל על ידי פדרמן נכרת בשנת 1976, במשרדו של עורך דין וייסמן בצפת, הסכם חדש בין המערערים לפדרמן. על פי הסכם זה, הוסכם שהזכויות בדירה תחזורנה אל המערערים, וכתוצאה מכך חלה גם הפחתה במחיר העיסקה. עוד הוסכם, שבני הזוג פדרמן יוכלו להמשיך ולהתגורר בדירה, ללא תשלום, עד אחרית ימיהם. להסכם זה, על כל חלקיו, אין כל סימוכין בכתב. כל כולו נשען על גירסת המערער, אשר בלעדיה אין כל תשתית עובדתית אשר יהא בה לשכנע בדבר אמיתות הטענה.
כבר במבט ראשון נראית גירסת המערערים מוקשית. קשה להלום שעיסקה כמו זו הנטענת, אשר נכרתה, על פי הטענה, כשהצדדים נמצאו במשרדו של עורך דין ווייסמן, לא הועלתה על הכתב, ולא מצאה גם לאחר מכן כל ביטוי בכתב. בפרט, שעסקינן בזכויות במקרקעין. נזכיר, שהמדובר בעיסקה של החזרת הזכויות בדירה, ומסירת זכות השימוש בה למשך כל חייהם של בני הזוג פדרמן, כשחברה הינה צד להסכם (הנטען).
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מצטיין בקיצורו, ויתכן שראוי היה שטענת המערערים כאמור תזכה להתייחסות נרחבת יותר. עם זאת - וזה החשוב לענייננו - בית המשפט המחוזי ציין שאין הוא מוכן לסמוך על גירסת המערער. באין מסמך בכתב שמאמת את ההסכם משנת 1976 לו טוענים המערערים, ולאור אי האמון בעדות המערער, אין עילה להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי, כשלא השתכנע שהושג הסכם כאמור.
הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבה הראשונה הוצאות ערעור זה בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, יז' בטבת התשנ"ט (5.1.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
עכב/
96072760.E08