פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7245/96
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט ת' אור
המערערים: 1. עזבון המנוחה חדרה מטלקי ז"ל
2. ג'יאד אל-מטלקי
3. סאלחה אל-מטלקי
4. גאזיה אל-מטלקי
6. עיישה אל-מטלקי
7. חכמה אל-מטלקי
נ ג ד
המשיבים: 1. שלום חזן
2. מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 14.7.96 בת"א 237/92 שניתן על ידי כבוד השופט י' טימור
בשם המערערים: עו"ד גדעון פנר
בשם המשיבים: עו"ד זיו אלדן
פסק-דין
השופט ת' אור:
1. המנוחה חדרה מטלקי, ילידת 1955, מצאה את מותה בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 27.5.92. עזבונה, בעלה (המערער השני, להלן: הבעל) ובנותיה (המערערות 7-3, להלן: הבנות) תבעו בבית המשפט המחוזי את נזקיהם עקב מות המנוחה.
בית המשפט קבע את נזקי הבעל והבנות, כתלויים במנוחה, בסכום של 274,386 ש"ח, וזאת בגין נזק שנגרם להם בשל אובדן שירותי רעיה ואם, וכן פסק להם הוצאות קבורה בסך 4,617 ש"ח.
בערעור אשר בפנינו תוקפים המערערים את מיעוט הפיצויים שנפסק להם. ערעורם הוא על כך, שלא נפסק לבעל ולבנות הפסד תמיכה כספית מהכנסות צפויות של המנוחה לולא נפטרה; וכן על מיעוט הפיצוי בגין הפסד שירותי המנוחה כרעיה וכאם.
לדעתי, הדין עם המערערים.
2. כפי שהוכח, הבעל הינו נכה 100% מסיבות מחלת נפש, וזאת משך תקופה של למעלה מעשר שנים לפני פטירת המנוחה. הוא אינו מסוגל להשתכר או לפרנס את משפחתו, והוא עצמו נזקק לטיפול ועזרה. בגין מצבו זה, קיבל עוד בחייה של המנוחה גימלת הבטחת הכנסה. זה היה מקור הכנסתו היחיד בחיי המנוחה, אשר נשאה בעול המשפחה.
על פי הראיות, החזיקה המנוחה עדר כבשים. אכן, לא באו ראיות מפורטות לגבי גודלו של העדר, תקופת החזקתו וגם פירוט ההכנסה מעדר זה לא הוכח. אך על פי מסמך של משרד החקלאות, החזיקה המנוחה 96 ראשי כבשים. היה גם טרקטור למשפחה, שהיה רשום על שמה. בית המשפט המחוזי גם קיבל כעובדה ששולם לרועה שכיר סכום של כ1,300-1,200- ש"ח לחודש. אין בנסיבות אלה להוכיח את גודל הכנסתה של המנוחה. המנוחה, אשר יכלה למסור פרטים על כך, אינה בין החיים. הבעל אינו יכול למסור פרטים על כך, בשל מצבו הנפשי ואי מעורבותו בהחזקת עדר הכבשים. ספרי חשבונות לא נוהלו. בנסיבות אלה, התקשו המערערים להביא ראיות אשר יאפשרו עריכת חשבון של הכנסתה הצפויה של המנוחה. אך מהנתונים שנזכרו לעיל, ניתן להסיק שהיה למנוחה פוטנציאל של הכנסה וכי היתה לה בפועל הכנסה מעמלה.
לכך לא ניתן כל ביטוי כספי בפסק הדין. נראה לי, שלאור העובדה שעובר למותה עשתה לפרנסת ביתה, ולאור אי מסוגלותו של הבעל בנכותו לעבודה, נגרם לבעל ולבנות הפסד, עם מות המנוחה, בהפסידם, כתלויים בה, חלק מהכנסתה הצפוייה.
בהתחשב בגיל המנוחה במותה ובדרך אומדן, נראה לי שיש לפסוק לבעל ולבנות בפריט זה פיצוי בסך 60,000 ש"ח.
3. הבנות הן ילידות התאריכים 24.11.78, 2.2.82, 3.5.85, 29.12.89 ו2.3.92-. יוצא, שהבנות היו בגילאים של 13.5 שנים, 10 שנים, 7 שנים, 3.5 שנים וחודשיים במות המנוחה. הן הבנות בשל גילן, והן הבעל בשל מחלתו ונכותו, היו תלויים בשירותיה של המנוחה. בית המשפט קבע, שהפסדם של אלה הוא כדלקמן:
א. עד הגיע הבת הקטינה לגיל ארבע שנים, תדרש עזרה למשך יום עבודה מלא. למשך שמונה שנים נוספות, עד הגיע הבת הקטינה לגיל 12 שנים, תדרש עזרה של 4 שעות ביום. לאחר מכן, תדרש עזרה למשך שעתיים ביום, עבור הבעל בלבד.
את עלות העזרה החודשית, כשכל יום עבודה הוא למשך 8 שעות, קבע בית המשפט לסכום של 2,020 ש"ח, כפי שהיה שכר המינימום במשק במועד פסק הדין.
על פי נתונים אלה, נפסק למערערים הסכום הכולל של 274,386 ש"ח בגין אובדן שירותי המנוחה. נראה, שסכום זה שנפסק למערערים מצדיק התערבות. אף כי מדובר במשפחה בדואית, אין כל הסבר להפסקת הצורך בשירותי אם כשהבת הצעירה תהיה בת 12 שנים, וזו הגדולה ממנה תהיה בת 15 שנים. גם לא ברור פשר ההפחתה המשמעותית, כדי מחצית, של סכום ההפסד החודשי עם הגיע הבת הצעירה לגיל 4 שנים, אפילו שהאחות הבכורה תגיע באותו מועד לבגרות.
יש, אם כן, להגדיל את הסכום שנפסק, ובדרך אומדן יוסף למערערים סכום של 50,000 ש"ח בפריט זה.
4. על סמך כל האמור לעיל, מתקבל הערעור במובן זה שעל המשיבים לשלם למערערים 7-2 סכום נוסף של 110,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחושבים על סכום זה מיום פסק הדין בבית המשפט המחוזי ועד לתשלום מלא.
המשיבים ישאו גם בשכר טרחת עורך דין של המערערים בסך 13% ומע"מ מחושב על הסכום הנ"ל, ובנוסף לכך בהוצאות המערערים בערעור זה בסך 10,000 ש"ח.
ש ו פ ט
הנשיא א' ברק:
אני מסכים. ה נ ש י א
המשנה לנשיא ש' לוין:
אני מסכים. המשנה לנשיא
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, יא' בתמוז התשנ"ח (5.7.98).
ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
עכב/
96072450.E04