ע"א 7195/13 — פיליפ אשקר נ. אסעד אשקר

פסק-דין בתיק ע"א 7195/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7195/13 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז המערער: פיליפ אשקר נ ג ד המשיבים: 1. אסעד אשקר 2. וסים אשקר 3. מארי אשקר 4. ג'וליאנו אשקר 5. סטלה אשקר ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 36463-03-11 שניתן ביום 19.7.2013 על ידי כבוד השופט כ' סעב תאריך הישיבה: כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015) בשם המערער: עו"ד סלים וקים בשם המשיבים: עו"ד חלים מח'ול פסק-דין 1. הערעור שלפנינו מופנה כנגד פסק-דינו של בית משפט קמא, ולפיו נעתר בית המשפט לתביעת המשיבים והורה על ביטול זיקת הנאה הרשומה לטובת חלקת המערער (גוש 19644 בחלקה 74 באדמות פסוטה) על חלקת המשיבים (חלקה 75). 2. ענייננו בזיקת הנאה שנרשמה בשנת 1971 לזכות חלקה 74 בסיומם של הליכי הסדר מקרקעין. סעיף 96 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובע כלהלן: תקופת הזיקה ותנאיה זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעוניין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול או השינוי. בבוא בית המשפט לבחון אם יש מקום לביטול זיקת הנאה עליו להביא בחשבון את שלושת הגורמים הבאים: האם שינוי מצב המקרקעין הכפופים כרוך בפיתוח המקרקעין ובהגדלת התועלת שניתן להפיק מהם? האם השיעבוד של המקרקעין עלול לסכל את פיתוח המקרקעין הכפופים, לפגוע בכדאיותו או להקשות עליו? האם ביטול זיקת ההנאה או שינוי תנאיה לא יגרום להפסד תועלת, הגבוה מן הרווח הכרוך בפיתוח המקרקעין הכפופים? (ע"א 700/88 אסטרחאן נ' בן-חורין, פ"מ מה(3) 720,742 (1991)). 3. על רקע נקודת מוצא זו – ולאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים – הגענו למסקנה כי זיקת ההנאה הרשומה לטובת חלקה 74 עדיין נחוצה וביטולה עלול לגרום נזק למערער, ומאידך גיסא, אין בזיקת ההנאה הרשומה כדי לפגוע בפיתוח חלקה 75 של המערערים. משכך, אין מקום לביטולה של זיקת ההנאה במקרה דנן ודין הערעור להתקבל (למקרה אחר, בו הורה בית המשפט על ביטול זיקת הנאה ראו ע"א 1769/04 אורן נ' כהן (13.7.2006)). אין צורך להרחיק עדותנו, באשר עובר להליך שהתנהל בפני בית משפט קמא, התנהל בין הצדדים הליך בבית משפט השלום בנהריה, לאחר שהמערער עתר למתן צו מניעה האוסר על המשיבים לחסום את דרך המעבר לשטחו, על מנת שיתאפשר לו להעביר קו חשמל לחלקה. בית משפט השלום נעתר לבקשה, העבודות בוצעו ובמסגרתן התאפשר למערער לעבור בחלקה הכפופה (75), מה שאך מאשש את טענת המערער כי הוא נדרש למעבר בחלקת המשיבים. 4. המשיבים הצביעו על-כך כי מדרום לחלקות 74 ו-75 נסלל כביש ברוחב 14 מטר, דרכו ניתן להיכנס לחלקתו של המערער. אלא שטענה זו מתעלמת מכך שהכביש לא נסלל בהתאם לתוכנית המיתאר החלה על האיזור, כך שהלכה למעשה ענייננו בדרך בלתי חוקית שעדיין לא הוכשרה כחוק. 5. ועיקרו של דבר. המערער מבקש להיכנס לחלקתו גם מצד צפון, באשר הגישה למפלס העליון בבית שנבנה בחלקתו וליחידות הדיור הבנויות במפלס זה, היא מצד צפון. בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי לחלק הצפוני של חלקת המערער קיימות כיום שתי גישות: האחת – זיקת ההנאה מושא דיוננו, והשניה – כביש ברוחב 3 מטר שאושר בתוכנית המתאר של הכפר, אשר עוברת דרך חלקה 73 ומגיעה לצפון החלקה מבלי לנגוס כל חלק מחלקת המשיבים (חלקה 75). דא עקא, שאין חולק כי הדרך המתוכננת לא קיימת בפועל, היא אינה משמשת כיום למעבר לחלקת המערער (חלקה 74), וככל הנראה גם אינה יכולה לשמש כמעבר, בשל הפרשי גובה בין חלקה 73 וחלקה 74. לא למותר לציין כי המערער הביע בפנינו את הסכמתו לביטול זיקת ההנאה הרשומה לזכות חלקתו, אם וכאשר תוכשר הדרך המתוכננת הנ"ל, שאמורה כאמור לעבור בחלקה 73. 6. סיכומו של דבר, כי במהלך השנים אכן חלו שינויים בשטח, וייעודן של שתי החלקות הרלבנטיות שונה מחקלאות למגורים. עם זאת, עדיין לא פג הצורך והטעם בזיקת ההנאה הרשומה על החלקה הכפופה (חלקה 75) שבבעלות המשיבים, לטובת חלקת המערער (חלקה 74). לאור מסקנה זו, איננו נדרשים לטענות נוספות שהעלה המערער, כמו הטענה כי המשיבים מושתקים מלטעון כנגד זיקת ההנאה לאחר שהתחייבו בפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה לאפשר דרך גישה לביתו של המשיב דרך חלקתם, וכי הוועדה המקומית התנתה את היתר הבניה שניתן למערער בקיומה של גישה בתוואי זכות המעבר על פי זיקת ההנאה הרשומה על חלקת המשיבים. 7. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור, כך שזיקת ההנאה הרשומה לזכות חלקה 74 תישאר על-כנה. ההוצאות שהושתו על המערער בבית משפט קמא מבוטלות. המשיבים יישאו בהוצאות המערער בשתי הערכאות בסך כולל של 25,000 ₪ (עשרים וחמישה אלף). ניתן היום, כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13071950_E10.doc הי+עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il