פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6489/96

נחמיה ניסים נ. קופת חולים הכללית

ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון וטיפול במצבו הלבבי של המערער.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 11/09/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6489/96 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון וטיפול במצבו הלבבי של המערער.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6489/96 — נחמיה ניסים נ. קופת חולים הכללית

ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון וטיפול במצבו הלבבי של המערער.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הגיש ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית. בית המשפט העליון בחן את שאלת האחריות של הרופא המטפל ושל הקרדיולוגים. נקבע כי הרופא המטפל פעל כראוי בהתבסס על ייעוץ הקרדיולוגים, ולכן אין מקום להטיל עליו אחריות. לעומת זאת, אושרה אחריותם של הקרדיולוגים שלא גילו ערנות מספקת למצבו של המערער. בנוסף, בית המשפט מצא כי הפיצוי שנפסק בערכאה הראשונה בגין הפסד השתכרות היה נמוך מדי, בהתחשב בתוחלת העבודה שנותרה למערער, והחליט להגדילו בסכום גלובלי של 25,000 ש"ח. כמו כן, הוגדל שכר הטרחה שנפסק לטובת המערער.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, י' טירקל, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מספטמבר 1997

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נחמיה ניסים

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הרופא המטפל התרשל בטיפולו במערער.
  • הקרדיולוגים התרשלו באי-הפניה דחופה לניתוח.
  • יש להגדיל את הפיצוי בגין הפסד השתכרות.
טיעוני ההגנה
  • הרופא המטפל פעל בשקידה ראויה ובהתאם לייעוץ הקרדיולוגי.
  • אין מקום להטלת אחריות על הרופא המטפל.
  • הפיצוי שנפסק בערכאה הראשונה היה סביר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הייתה התרשלות מצד הרופא המטפל או מצד הקרדיולוגים.
  • גובה הנזק בגין הפסד השתכרות עקב מצבו הרפואי של המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החומר הרפואי שהוצג בפני בית המשפט קמא.
  • הערכת הנכות התפקודית בשיעור 50%.

תגיות נושא

  • רשלנות רפואית
  • נזיקין
  • הפסד השתכרות

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

25000

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 216/95
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6489/96 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת ד' ביניש המערער: נחמיה ניסים נגד המשיבים: 1. קופת חולים הכללית 2. ד"ר משה אונגר 3. מרכז רפואי שערי צדק 4. ד"ר מרק קלוטשטיין 5. ד"ר ש.וילכפורט המערערים בערעור שכנגד: 1. מרכז רפואי "שערי צדק" 2. ד"ר מרק קלוטשטיין 3. ד"ר ש. וילכפורט נ ג ד המשיבים בערעור שכנגד: 1. נחמיה ניסים 2. קופת חולים כללית 3. ד"ר משה אונגר ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.7.96 בת"א 216/95 שניתן על ידי כבוד הושפט א"צ בן-זמרה תאריך הישיבה: ח' באלול התשנ"ז (10.09.97) בשם המערער: עו"ד ג. ראובינוף ועו"ד י. לחייאני בשם המשיבים 1 ו2-: עו"ד מ. ארגוב בשם המשיבים 3-5: עו"ד י. עוזיאל פסק-דין עיינו בכל החומר, שמענו השלמת טעון של ב"כ הצדדים ונחה דעתנו כי אין מקום להתערבותנו בפסק הדין של בית משפט קמא בנושא החבות. הרופא טיפל במערער בשקידה ראויה. הוא נועץ בקרדיולוגים, הוא סמך עליהם ועל המהלכים שנקטו בהם. אם שגו הקרדיולוגים באי הפניה דחופה יותר של המערער לניתוח הרי ש"הרדימו" בכך את ערנותו של הרופא, שלא היה קרדיולוג ושיכול היה להניח לאור מהלכי הקרדיולוגים ושיחותיו עמהם, כי המצב אינו מצריך ניתוח דחוף. רק ב29.11- סבר הרופא שהמצב מצריך טיפול דחוף יותר. הוא ניסה להשיג את הקרדיולוג, השיגו ב30.11- והפנה את המערער לבית החולים ב1.12-. אלא שאז, עבר המערער אוטם נוסף בטרם נותח. הטלת אחריות על הרופא היא בבחינת חכמה לאחר מעשה. לעומת זאת הטלת אחריות על הקרדיולוגים שלא גילו את הערנות הראויה ואת האחריות הדרושה למצבו של המערער, בדין יסודה, מטעמיו של השופט קמא. אשר על כן, ככל שהדבר נוגע לחבות, נדחים הערעור והערעור שכנגד. אשר לגובה הנזק, סבורים אנו כי השופט קמא קמץ ידו בראש הנזק של הפסד השתכרות על בסיס של 50% נכות תפקודית שנקבעה על ידי השופט קמא. אמנם מדובר באדם חולה לב, אשר גם אלמלא האוטם שסבל היה כושר עבודתו פגוע וצפוי להחמרה. כמו כן, מדובר באדם שהשתכרותו היתה נמוכה ביותר. הוא עבד בעמותה איתה הסכים על שכר של 2,500 ש"ח אלא שלא קיבל שכר משום שלעמותה לא היו משאבים כספיים והיא הפסיקה לפעול. בשנת 1982 הרוויח 6,000 ש"ח ובשנת 93 - 930 ש"ח לחודש. אף על פי כן היו לפניו עוד 10 שנות תוחלת עבודה ועל אף מוגבלותו היה לו כושר עבודה שניתן לניצול. הסכומים שנפסקו לעבר ולעתיד - 51,000 - משקפים הפסד בממוצע של כ380- ש"ח לחודש. אנו סבורים כי יש להגדיל סכום זה ולהוסיף בראש הנזק של הפסד ההשתכרות, סכום גלובלי של 25,000 ש"ח נכון ליום פסק הדין של הערכאה הראשונה. שכר הטרחה בערכאה ראשונה יוגדל ל20%-. שיעור זה יווסף גם על התוספת שהוספה. כפוף לקבלה חלקית של ערעור המערער כאמור לעיל ותיקון פסק הדין בהתאם, נדחים הערעור והערעור שכנגד. ניתן היום, י"ג באלול תשנ"ז (15.9.97). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96064890.J03