ע"א 6359/05 — גדעון רוה נ. בנק הפועלים בעמ

פסק-דין בתיק ע"א 6359/05 בבית המשפט העליון ע"א 6359/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: גדעון רוה נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ ערעור על החלטת פסלות מיום 20.6.2005 שניתנה על ידי כבוד הרשמת א' שרקאוי בת"א (צפת) 1121/05 בשם המערער: עו"ד רחל רוה פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת א' שרקאוי מיום 20.6.2005 שלא לפסול עצמה מלדון בת"א (צפת) 1121/05. 1. המשיב הגיש שטר משכון, על רכב של המערער, למימוש בלשכת ההוצל"פ צפת (להלן – הליך ההוצל"פ). ההתנגדות שהגיש המערער למימוש בלשכת ההוצל"פ נדחתה. מכר הרכב לצד ג' אושר (הרשמת א' שרקאוי; מיום 30.11.2004). בד בבד, הגיש המערער המרצת פתיחה בה עתר, בין היתר, לסעד הצהרתי לפיו הרכב נשוא שטר המשכון אינו בבעלותו (להלן – ההמרצה). המשיב ביקש לסלק ההמרצה על הסף. בקשתו התקבלה (ה.פ. 1013/04, ביום 15.2.2005; הרשמת א' שרקאוי). בהחלטתה, קבעה הרשמת כי ההמרצה הפכה לתיאורטית. זאת, כיוון שההחלטה מבקשת לשנות מצב עובדתי ומשפטי סופי לפיו הבעלות על הרכב עברה לצד ג'. בהקשר זה נאמר כי "בית המשפט אינו יכול לשמש תיאטרון ושדה ניסיונות להמשך ויכוח לא רלוואנטי בין צדדים מתדייינים". 2. המשיב הגיש (ביום 27.2.2005) תביעה נוספת, בסדר דין מקוצר, למימוש יתרת חובו של המערער. המערער הגיש בקשת רשות להתגונן. יחד עם בקשת הרשות להתגונן, הגיש המערער גם מספר בקשות דיוניות (ביום 8.5.2005). יומיים אחר כך הגיש המערער בקשה לפסילת הרשמת (10.5.2005). 3. בבקשת הפסילה נטען כי דרך התנהלותה של הרשמת כלפי המערער בהליכים הקודמים (הליך ההוצל"פ וההמרצה) מעידה על גיבוש דעתה גם בתיק הנוכחי. התנהלות זו כללה, לפי הנטען, את עיכוב ההמרצה עד לאחר ההחלטה בהליך ההוצל"פ, מה שהפך את ההמרצה לתיאורטית. עוד טען המערער, כי באמירותיה ובקביעותיה המשפטיות בהמרצה, הראתה הרשמת כי גיבשה דעתה המוקדמת באשר לסכסוך המשפטי בין הצדדים. עוד למד המערער על גיבוש דעתה של הרשמת מתוך הטיפול הלקוי, לדעתו, בבקשות הביניים שהגיש יחד עם בקשת הרשות להתגונן. 4. הרשמת דחתה (ביום 20.6.2005) את בקשת הפסילה. נקבע, כי הבקשה הוגשה בשיהוי. עוד נפסק, כי הדרך הנכונה לתקוף את החלטות הרשמת אינה דרך בקשת פסלות אלא על ידי ערעור. עוד נקבע כי שתי ההחלטות הקודמות שניתנו היו דיוניות בעיקרן. ככאלה, אין להן נגיעה אמיתית למחלוקת המהותית בין בעלי הדין. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. המערער חוזר על עיקר טענותיו מבקשת הפסלות. באשר לשיהוי, נטען שבקשת הפסילה נטענה יומיים בלבד לאחר שנודע למערער שהרשמת תדון בבקשת הרשות להתגונן. עוד מוסיף המערער, כי למרות בקשותיו, לא דנה הרשמת בבקשת הפסילה בהקדם האפשרי אלא טיפלה בבקשות אחרות בתיק. 5. המערער הגיש את ערעורו על החלטת הפסלות באיחור (ראו: תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). מטעם זה בלבד דין הערעור להידחות. גם לגופן של טענות המערער, אין בהן כדי להקים עילה לפסילת הרשמת. אמנם, טעתה הרשמת משלא החליטה בבקשת הפסלות לפני כל החלטה אחרת (ראו: סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), אך אין בכך כדי להביא לפסילתה (השוו: ע"א 3939/04 וסרמן נ' רויטמן (לא פורסם)). המערער מלין על נכונותן המשפטית של ההחלטות שקיבלה הרשמת בעניינו בהליך זה ובהליכים קודמים. אך החלטות אלו – אפילו מוטעות – אינן מהוות עילה לפסילת הרשמת (השוו: ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן, (לא פורסם)). גם הדברים שנאמרו בהליכים הקודמים – אין בהם כדי להצביע על גיבוש דעתה של הרשמת במחלוקת הנוכחית המונחת לפתחה. גם עצם העובדה שבפני המותב הדן בתיק התנהלו הליכים קודמים של בעלי הדין – אינה, כשלעצמה, עילה לפסילה (ראו והשוו: ע"א 3279/05 אלמליח נ' אגודת הספורט מכבי קרית גת (בפירוק), (לא פורסם)). אמנם, יש וקביעות עובדתיות ומשפטיות נחרצות של בית משפט בהליך מוקדם עלולות להשפיע על דעתו בהליך מאוחר (השוו: ע"פ 4151/05 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). עם זאת, מהחומר המונח בפניי עולה כי ההחלטות הקודמות של הרשמת היו דיוניות במהותן. הן התייחסו למימוש המשכון על הרכב, ולא ליתרת חובו של המערער אצל המשיב. על כן, פתוחה הדרך בפני המערער לשכנע את הרשמת בטענותיו לגוף העניין בהליך הנוכחי. סיכומו של דבר, לא קם חשש ממשי למשוא פנים מצד הרשמת. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום‏, ‏ל' סיוון, תשס"ה (7.7.2005). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05063590_A02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il