ע"א 6129/16 — נחום מרדכי נ. שמעון מועלם

החלטה בתיק ע"א 6129/16 בבית המשפט העליון ע"א 6129/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערער: נחום מרדכי נ ג ד המשיב: שמעון מועלם ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בעפולה מיום 15.6.2016 בתיק הפ"ב 25862-05-14 ובתא"מ 36375-05-12 בשם המערער: עו"ד זיו אור פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה (השופטת ש' נאשף-אבו אחמד), מיום 15.6.2016 בהפ"ב 25862-05-14 ובתא"מ 36375-05-12, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 2. בין בעלי הדין התגלעה מחלוקת, שהועברה להליך בוררות. ניתן פסק בוררות. המשיב ביקש לאשרו בבית המשפט ואילו המערער – לבטלו. לאחר דיון בבקשות נתן בית המשפט פסק דין במסגרתו אישר את פסק הבוררות. המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת. בקשתו התקבלה, פסק הדין בוטל והדיון הוחזר לבית משפט השלום (רע"א 33022-12-15, פסק דינו של השופט א' אברהם מיום 24.12.2015). בית המשפט קבע את ההליך לדיון. בפתח הדיון מיום 15.6.2016 הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינו. במסגרת הבקשה השיג המערער על תוכן פסק הדין שבוטל, וכן על שיחת חולין שקיים בית המשפט עם בא-כוח המשיב בדיון מיום 14.5.2014. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט התרשם כי מדובר בתחושה סובייקטיבית בלבד של המערער אשר אינה מגובה בממצא אובייקטיבי היכול לשמש בסיס לקבלת הבקשה. בית המשפט הוסיף כי גם אם קביעותיו שגויות הרי שאין בכך כדי להקים עילת פסלות. אשר לשיג ושיח שהתקיים בין בית המשפט לבין בא-כוח המשיב בדיון מיום 14.5.2014, תמה בית המשפט על עיתוי העלאת הטענה בחלוף שנתיים מיום האירוע הנטען. בית המשפט קבע כי אין ביכולתו לזכור שיג ושיח כאמור, שהתנהל, לפי הנטען, בעניין שאינו קשור כלל ועיקר לתיק דנן. נקבע, כי אפילו התקיימה שיחה כאמור, אין בה כדי להוות עילה לפסילה. בית המשפט הבהיר כי אין כל היכרות מוקדמת, אישית או חברית, בינו לבין בא-כוח המשיב וכי מדובר בהיכרות מקצועית גרידא מכוח הופעותיו של בא-כוח המשיב לפניו. על יסוד האמור, נדחתה, כאמור, בקשת הפסלות. הדיון המשיך כסדרו ובסיומו נדחה הדיון למתן פסק דין. מכאן הערעור שלפניי. 4. בערעורו, טוען המערער כי בית המשפט מקובע בעמדותיו נגד בקשתו לביטול פסק הבוררות וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים נגדו. לדבריו, בפתח הדיון מיום 15.6.2016 הביע בית המשפט עמדתו כי אינו מוצא סיבה לבטל את פסק הבוררות. המערער שב וטוען כי בתחילת הדיון מיום 14.5.2014 דיבר בית המשפט עם בא-כוח המשיב בשפה הערבית. לטענתו, הדברים ששמע העידו על קרבה משמעותית בין בית המשפט לבין בא-כוח המשיב, שכן בא-כוח המערער שאל את השופטת מדוע לא פגש אותה בחתונה. לטענת המערער, אמירה זו "מצטרפת לפסיפס רחב יותר" המוביל למסקנה כי מוטב וצודק יהיה אם עניינו ידון בפני מותב אחר. לטענת המערער, יתכן שבית המשפט ובא-כוח המשיב נפגשו באירועים שאינם מקצועיים גרידא. לדבריו, אף אחד מהם לא פסל אפשרות זו. למערער השגות על התנהלות בית המשפט ועל פסק הדין שנתן בעניינו. לטענת המערער, בית המשפט איפשר למשיב "לרפא" את מחדליו, אך לא נהג בהתאם כלפיו ואף התעלם מראיות שהביא בעניין תשלום שכר טרחת הבורר. לאור האמור, "צודק וראוי" לדעת המערער, להורות על פסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו. 5. דין הערעור להידחות. טענות המערער אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינו (השוו: ע"א 4739/16 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (16.8.2016); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-177 (2006)). אכן, המערער אינו שבע רצון מהתנהלות בית המשפט במהלך הדיונים וממתן פסק הדין על ידו. הלכה פסוקה היא כי אין די בכך כדי להקים עילת פסלות (השוו: ע"א 4828/16 ברבי נ' אלפא ביתא עוגנים בע"מ (3.7.2016)). השגות המערער על החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 533/16 פלוני נ' פלונית (29.2.2016)), כך אמנם נהג המערער כשהגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין שנתן בית המשפט; כאמור, בקשתו התקבלה ופסק הדין שניתן בעניינו בוטל והדיון הוחזר לבית משפט השלום. 6. ויודגש: המערער אינו יכול "לצבור" עילות פסלות. ככל שסבר כי שיחת החולין שניהל בית המשפט עם בא-כוח המשיב בדיון מיום 14.5.2014(!) מקימה עילת פסלות, היה עליו להגיש בקשה מיד. לא ניתן להפוך את ערעור הפסלות לערעור על החלטות (השוו: ע"א 3036/16 עו"ד עוז גדות נ' מור (17.5.2016); ע"א 6257/15 פלוני נ' פלונית (18.10.2015). 7. יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט. בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. כך נעשה ובוודאי ייעשה גם במקרה דנן. אף אם בראיית המערער נוצר חשש שלפיו התנהלות בית המשפט ופסק הדין שנתן מצביעים על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כלפיו, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (השוו: ע"א 3639/16 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד 2011 בע"מ (17.5.2016)). משכך, דין הערעור להידחות. על יסוד האמור, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באלול התשע"ו (‏15.9.2016). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16061290_C01.doc רל מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il