פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5764/95
בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כב' השופט י' גולדברג
המערער: מנהל מס שבח מקרקעין
נגד
המשיב: עורך דין זוטא יצחק
ערעור על פסק דין ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.8.95 בתיק עמ"ש 1/94 שניתן על ידי כבוד השופטים א' גרוניס, י' אמיתי ומ' רן
תאריך הישיבה: כב' בשבט התשנ"ח (18.02.98)
בשם המערער: עו"ד יהודה ליבליין
בשם המשיב: בעצמו ועו"ד צבי לשם
פסק-דין
המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא, אם דירה שמכר המשיב מהווה "דירת מגורים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"כ1963-. ההגדרה כפי שהיתה בתוקף בתקופה הרלוונטית - לאחר תיקון מספר 8 לחוק - היא כדלקמן:
"דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לעניין מס הכנסה".
הדירה הנדונה נמצאת במבנה באילת, בו 144 יחידות דיור דומות. אין מחלוקת, שמתקיימים בדירה המאפיינים הפיסיים של דירת מגורים.
עם רכישת הדירה, המשיב ערך הסכם לפיו נמסרה לחברה פלונית הזכות להשכיר את הדירה משך רוב ימות השנה לצדדים שלישיים, ולמשיב נשמרה זכות השימוש בה במשך שישים ימים בשנה בלבד. כן הוסכם על הדרך בה תתחלק התמורה של דמי השכירות אשר ישולמו צדדים שלישיים, בין המשיב והחברה.
לטענת המשיב, הדירה הינה דירת נופש של המשיב, בהתחשב בשימוש אשר נעשה בה כאמור, ודירת נופש אינה דירת מגורים.
ועדת הערר דחתה טענה זו, לאחר שקבעה כי מדובר בדירה אשר מתקיימים בה כל האלמנטים של דירה המיועדת למגורים, ובהלכה בנתיב הפסיקה, כפי שנקבע בע"א 668/82 כורש נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד לט(2) 385, 388-387; וכן ע"א 178/87 בטאט נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד מג(1) 743 וע"א 5517/90 שוורץ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד מו(4) 732.
נימוקיה של ועדת הערר מקובלים עלינו, ואנו מאמצים אותם.
אשר על כן, נדחה בזה הערעור. המערער ישלם למשיב הוצאות ערעור זה בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, ל' בשבט התשנ"ח (26.2.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
עכב/
95057640.E01